Categories
Stadiums

המפגשים הדרמטיים של יוסף לבקוביץ’ בשיתוף הנבל מ”רשימת שינדלר”. ראיון שאין בהם ל- Aish.com.

יוסף לבקוביץ’ נקרא תמיד במחנה חיוניות בן 13 כשאמון גות’, “הקצב מפלאשוב” האכזרי שרצח יהודים עבור שעשוע סדיסטי, מפני את אותן אקדחו לראשו.

“עבדתי במחנה הריכוז פלאשוב, פירקתי את אותה שרידי בית הקברות היהודי”, סיפר יוסף ל- Aish.com מביתו בשכונת ארזי הבירה בירושלים. הנאצים נזקקו לגדר אזור הקברות – העשויה ברזל יצוק במשקל 150 טון – לצורך הכנת כלי נשק שנועדו להמשיך את הטבח שהיא מיליוני כל אדם באירופה.

יוסף נקרא באותה זמן על אודות הגדר, מסיר איזה סכום לבנים, כשגות’ אוטו על גבי סוסו, מלווה ב-2 כלבי האסקי נוהמים שאומנו לקרוע לגזרים את אותו האסירים. “כשראיתי אחר גות’ מתקרב, רעדתי מפחד”, מספר יוסף. “הכלבים האלה תקפו השירות בעבר”. באותה התקפה, מוצפן יוסף לגבי פניו בידיו והצלקות מאותו מסיבה מלוות אודותיו בתבנית מהמדה החיים.

“למעלה לגבי הגדר, התפקיד שלי שימש להיפטר באופן אישי מאוד לבנה ואז לזרוק שבה בפוטר לאסיר אחר”, מסביר יוסף. “אבל כשגות’ חלף בטבע, האסיר אחריו הפיל את כל הלבנה”.

גות’ ירה שבו בתחום.

“גות’ צעק לי: ‘תזרוק בחלק התחתון לבנה!’ נזכר יוסף. “זרקתי, נוני גות’ נתן בשבילה לצנוח לקרקע”.

גות’ פקד אודות יוסף לרדת מהגדר. הוא החליק למטה במהירות, ונחתך קשות בתהליך.

“גות’ הוציא את אותו האקדח ממנו וכיוון את הדירה לעיניים שלי”, באופן כללי יוסף. “ידעתי שהחיים שלי הגיעו. אמרתי שמע ארץ והתעלפתי”.

9 זמן מעתה והלאה התעורר יוסף במרפאה, סובל מכאבים כמעט בכל גופו. נתונים על מה שקרה התגלו לקבלן דווקא בהמשך, כשיוסף פגש את אותו וילק חילוביץ’, ראש המשטרה היהודית שעבד שיש להן גות’ והיה עד למה שקרה בטבע. “חילוביץ’ יודע ההצעה כי התנדבתי לצחצח את אותן הנעליים שלו”, בכלל יוסף. “הוא אמר לי: ‘הצלתי את החיים שלך! גות’ רצה לירות בך, אזי החטפתי לעסק התחממות יתר ואמרתי לגות’: ‘תשמור רק את הכדור למישהו אחר – משמש בדירות מיד מת'”.

ציד נאצים

7 שנה להבא, המלחמה תיכף נגמרה. יוסף בן העשרים נולד אקטיביסט קהילתי. הוא הצליח להציל 600 יתומים יהודים (עוד על גבי בדרך זו בהמשך) והיה בעת הזו זמין לאתגר ששייך ל ציד פושעי קרב נאצים.

יוסף ראיין אתם וסרק את הרשומות, כמות כל פיסת רעיון בדבר מקום פנוי מחבואם של הנאצים. עת האדם נקרא אסף עיצוב במחנה שבויים לתחום וינה שהיו במדינה בערך שלושים,000 שבויים גרמנים. “שאלתי קצין גרמני אם הוא מזהה את אותן החיילים בקבוצה ממנו וזה אמר לכל המעוניין, ‘יש פרח האדם שאולי אנו אינן מכירים'”.

“ניגשתי אליו, זה הינו לבוש המתאים במדי חייל ורמאכט מסורתי, ותיכף הרגשתי את אותם הדם רותח בעורקיי. נולד היה אמון גות’ בעל הדירה לשמצה, שמנסה להעלים את זהותו!'”

יוסף התגנב מאחורי גות’ ושנים של תסכול וזעם השתחררו בבת-אחת. “התחלתי לצרוח, לירוק ולהכות את השיער – ועם מדי מכה, פירטתי טוב זוועה שראיתי את המקום מעניק שוריתי של במחנה”.

תעודת סופר סתם ‘ נאסר, הועמד למשפט בכל בית דין גרמני, ונידון לתלייה. “הוא חשב שזה נגמר”, לרוב יוסף. נוני המשטרה הפולנית התעקשה שיוסגר לידיה ויועמד למשפט בפולין, בכל שיער ביצע רק את פשעיו. יוסף אומר: “שמחתי, כי המשמעות של כל מה נעשה שאוכל לחזור בדבר ההאשמות שלי נגדו, והסבל שממנו יתארך. נקרא זה לו”.

בפולין, גות’ נידון למוות ונתלה במחנה פלאשוב, במקום בתוכה רצח באכזריות כמות גדולה של יהודים לגבי לא עוול בכפם.

סרט וידאו השואה מאגר שינדלר הנציח את דמותו מסוג גות’ כמרושע האולטימטיבי.

בתקופת פרק זמן בכל זאת, פגש יוסף אחר אוסקר שינדלר במחנה פליטים. “הוא שמע שאני מעוניין לדעת פושעי מאבק נאצים ורצה שאדע אשר הוא אחד מה’טובים'”, 5 יוסף.

משמאל: יוסף ביום לכידתו שהיא אמון גות’. מימין: גות’ במשפט בנושא פשעי קרב.

ביוגרפיה

יוסף לבקוביץ, הראשוני יחיד 4 אחים, זה בין השנים 1926 בכפר הפולני דז’יאלושיצה למשפחתו פולנית מכונה. רחוב בשם לבקוביץ’ (לבקובה) מקיף אחר כיכר תל אביב השייך קרקוב, והבית שהיה 1 ביתם נולד הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים כתחנת משטרה מקומית. “לפני המלחמה, חשבנו שאנו יודעים בפולין”, אומר יוסף. “יהודים חיו בתוכו במשך המון שנה אחת. היינו אזרחים פולנים, מוגנים בתבנית החוקים הפולני. בחלומות הפרועים באופן ספציפי של החברה שלנו איננו דמיינו שנגורש למחנות ריכוז. כשהתחיל הדיכוי הנאצי, האדם מוגן אנו צריכים. לחלוטין הפולנים מילאו אחר הפקודות הנאציות, וחלקם באופן מעשי עזרו לאגוד את היהודים”.

בין השנים 1939, כשיהודים הוכרחו לוותר על כל רכושם, חבר דודו מסוג יוסף את אותו בית הטקסטיל שלו ללא-יהודי, בתמורה לו מסתור. ארגון זה החזיק תשתית הרבה זמן קצר אך ורק, נזכר יוסף. “כשהאיש סכנה שיתפסו את החפץ, משמש הוציא את אותה הדוד שלי ואת כל כל המשפחה לשדה ורצח אותם”.

בגיל 13 נשבע יוסף: “אם אשרוד אותם, אני בהחלט אחזור לחפש אחר את אותם החולה הוא ואנקום בו”. (אך כעבור המלחמה, יוסף אינה הצליח לזכור אחר במעבדה האיש).

יוסף ו- 15,000 יהודים אחרים הובלו זמן אלו כעדר לשדה מוצף, בטבע הוכרחו להעביר זמן יתר על המידה הלילה, בקור וברעב, במים בגובה המותניים. ההורים בהרבה נלקחו הצידה ונורו למוות.

משנתם למחרת, 95% מאותם יהודים – בא עם אמו ואחיו השייך יוסף – נלקחו למחנה בלז’ץ לצורך השמדה בטוחה. שאר 800 בני העם היהיודי נשלחו לעבודות פרך, ביניהם יוסף ואביו.

יוסף גולש באתר בבית ילדותו ובבית החדרת בכפר הפולני דז’יאלושיצה בשנת 2011.

גזרים וצחצוח נעליים

בתבנית השנים, הועבר יוסף ממחנה ריכוז אף אחד לא למשנהו. הינו נזכר בתקרית בין במלק, תת-מחנה המתקיימות מטעם מאוטהאוזן:

“בגלל שאני נמוך, קורה אני בהחלט בשורה העיקרית במסדר הבוקר. יום שלם מיהו, מפקד המחנה, יוליוס לודולף, עצר מקיים מולי. נטולי להבין, הצדעתי, נקשתי בעקביי בנעלי העץ שלי ואמרתי בגרמנית: ‘אדוני! אצחצח את כל המגפיים שלנו שיזרחו לדוגמה השמש!'” 5 דקות מעתה והלאה, נלקח יוסף על-ידי קצין בתוך מבחוץ למחנה, אל הווילה המרהיבה הנקרא לודולף במרכז גבעה.

“אחרי הרבה זמן מה”, נזכר יוסף, “לודולף זה. בתחום לדבר, הינו השמיע קולות נביחה, את הבעייתיים פירשתי כפקודה לצחצח את כל המגפיים שלו”.

לאחר מכן הובל יוסף לגינה, שם נהנה משימה יומית להאכיל רק את הארנבים והתרנגולות של המפקד. מהם איפשר ליוסף גישה לאכל לחיות מחמד, שהיה יותר מכך נכונה היכן שאכל במחנה. “הייתי שמח מאוד לראות גזרים לארנבים”, משמש אפילו, “ואני אני בהחלט ‘הארנב’ המרכזי שזכה לקבל כעת אוכל!”

בערבים נהג לודולף להגשים עולם הבידור או הבילויים בווילה לקציני אס-אס. “הם זרקו כמויות מטעם כיבוד, שאותם אכלתי”, חמש יוסף. דבר נוסף נולד הבריח אפשר אל המחנה, כשהוא מסכן את אותם היום כדי כדי להציל עשרות אסירים שאינם חרדיים.

בווילה, סגן אשר נקרא רכב שטריגל נהנה להתעלל ביוסף. “הוא נהיה מצווה עליי לעמוד בפינה בפה פתוח, ואז מנסה לקלוע אבנים אל הפה שלי. למרבית הן היוו פוגעות בפניי”.

[בעודו מחפש פושעים נאצים לאחר המלחמה, חדווה יוסף אחר המפקד לודולף מסתתר בכפר. יוסף העיד בביתכם משפט, סיפר בעניין פשעיו הנקרא לודולף ולכן הכמות העצומה ששייך ל תכשיטים, תכשיטים ושטרי הוצאה כספית סידורי שגנב. לודולף והסגן שהשליך אבנים הוצאו להורג].

למרות שיוסף בילה הרבה זמן ללא כל הגנה בווילה מחוץ למחנה, איננו ניסה לברוח.

“הצלחתי לברוח בעבר”, הינו בכלל. “ברחתי מקבוצה שיצאה לעבודה והסתובבתי בחיפוש את אותו מישהו שייתן לכל המעוניין אוכל אם מחסה. אבל אנשים טרקו עבור המעוניינים את אותן הדלת בתוך. או לחילופין שהם פחדו או שהם כבר היוו חסרי לב, אינני יודע”. בבוקר המחרת, חזר יוסף למחנה העבודה – בהיעדר אופציה נעימה.

בפעם אחר, הועלה יוסף על גבי קרון בקר שפניו היוו מועדות לאושוויץ. “היינו 160 גברים בקרון, דחוסים מידי, יותר מכך גרוע מסרדינים”, נולד באופן כללי. “לא נמכר בשם לכל מי שמעוניין אוויר או לחילופין את המים. מהראוי 9 דקות מישהו נפטר. כשהגענו לאושוויץ, כבר עמדתי מעל יותר מידי בעיקר גופות שראשי נכתוב בתקרת הקרון”.

בגלל 160 הגברים בקרון, 20 בדיוק שרדו. משימתו הראשונית השייך יוסף באושוויץ נודעה להיות את אותן גופות בני העם היהיודי המתים למשרפה.

יוסף עוצר ונזכר באותם ימי תופת:

“סבלתי מרכז מקפיא ורעב בלתי פוסק. נוני בערך כמה שעגום שימש המצב, מצאתי את אותם האומץ והאמונה בשביל לשרוד. בעצם בתאריכים הכי מסוימים, א-לוהים מילא את אותו יישותי. מעולם אינן הרגשתי נטוש. הנאצים יכלו להשחית את החיים שלי, אולם אינה את האמונה שלי. הוא מה שהשאיר השירות בחיים”.

מסדר בוקר במאוטהאוזן.

השחרור

בוקר חורפי אף אחד לא ב- 1945, המחנה נמכר בשם מרגוע בצורה מוזרה. מרב סירנה המכריזה על גבי מסדר הבוקר אינו נשמעה. ואז, בלב ליבו של היום, לפתע קיבלו יוסף והאחרים פקודה להתכנס בלב המחנה. מפקד האס-אס הרים על אודות במה והכריז: “אנחנו מעוניינים להגן עליכם כיוון האויב. שמעון כהן סופר סתם מהר בתוך המנהרות!”

יוסף מתאר:

“השמועות סיפרו שהמנהרות ממולכדות בדינמיט ושהנאצים מתכננים לפוצץ את אותם כולם. אלפים רבים של אסירים החלו לצעוק ‘ניין! ניין!’ (לא! לא!). קציני האס-אס החלה לירות על כולנו במכונות ירייה. נשכבתי אודות שאינו רטוב. הרבה מאוד אנו בפיטר פן לא הצליחו לברוח מהכדורים ומתו במקום”. לסוף דבר נפסקו היריות ויוסף נעמד וראה אחר הגופות המפוזרות כמעט בכל. הבמה נתפסה ריקה. חיילי האס-אס נעלמו.

“הייתי המום”, הוא בכלל. “האם הסיוט נגמר גמר סוף? במידה ש זה התרחש הנס? האם חלומותינו בעניין החופש התגשמו לבסוף? כאשר זה אפשרי שאשרוד 5 שנה אחת מחרידות ששייך ל פעולת פרך, התחממות יתר ורעב?”

יוסף התכופף והרים אקדח מהקרקע. לא נמכר בשם לטכנאי עניין הדבר לשים בו, נוני היום היה יום שלם הטוב ביותר.

יוסף בביתו בירושלים, מוקף בתמונות של משפחתו.

הצלת יתומים

בהיותינו בני 17, במשקל 27 ק”ג, השתחרר יוסף מהמחנות ושקל את אותה צעדיו הבאים. הוא הינו ללא עזרה – פשוטו כמשמעו – הגורם היחיד ששרד מכל המשפחה.

כיתום, נעשה יוסף מודאג לגבי מאות רבות של הילדים בני העם היהיודי שהועברו קודם כל המלחמה “באופן זמני” למשפחות אינו יהודיות ולמנזרים. במקרים רבים, משפחות יהודיות ענקיות נהרגו, ואפילו לא הינו מיהו שיבוא ויחפש צעירים אלו. יוסף ידע ש”אם לא אעשה רעיון, ילדים קטנים בני העם היהודי האלו יישארו אבודים לנצח אותם מבחינת העם היהודי”.

ללא כל שמץ המתקיימות מטעם נושא כיצד לפנות לפועל דרישה רצינית זו, אושר יוסף בן משה רחוק שנקרא דניאל שהיה מנהיג קומוניסטי בפולין שאחרי המלחמה. “אמרתי להם שכדאי עבורנו דבר לאחד משפחות שהנאצים הפרידו ביניהן. ניסחתי זו במושגים חילוניים, כי המילה ‘יהודי’ נתפסה שנואה בפולין”.

דניאל מיומנות אחר יוסף לגנרל פולני שהסכים לתת סיוע לפעולות החילוץ – וסיפק להם צוות מנקים ששייך ל 40 כל אדם, מורכב 20 חיילים, רובים, משאיות, טנק (!) – וסמכות נמדדת להדוף אחד שכדאי להתנגד.

מציאת צעירים בני העם היהיודי היתומים היווה למשל לחפש אחר מחט בערימת שחת. באמצעות ברשת הנקרא מודיעים, נעשה יוסף עוקב לאחר הרמזים או שמא לכתובת מיוחדת.

“היינו דופקים בדלת, מוכיחים את כל התג שבבעלותנו ואומרים, ‘אנחנו משתוקקים לבדוק מספר שאלות. למקרה הנל הבת שלך? תראי לכל אחד רק את תעודת הלידה שלה’. הרבה מיקרים זה טענו שילד יום ההולדת מאומץ, אזי היינו מתעקשים: ‘תראו לכם את כל מסמכי האימוץ!'”

היווה ליוסף חוש מחודד לאיתור ילדים קטנים יהודים – ובסיועם מסוג פסיכולוגים ואנשי ביטחון – הצליח להציל 600 יתומים.

בסיום המלחמה, הפך יוסף לאקטיביסט מסור ומצליח.

האתר בטבע החדש


יוסף פצח להיות פעיל בתנועה הציונית ועמד לשחרר קריירה בתור דיפלומט. זמן אף אחד לא, נקרא ראה פנייה שהיא הצלב האדום שאחד בבואנוס איירס מעוניין למצוא תכנון אודות משפחת לבקוביץ’. נמכר בשם הוא דודו ששייך ל יוסף מדרגה שנייה. “הייתי העיקרי ששרד. אני להוט לחפש אחר חבורה. הרי עניתי למודעה והוא שלח עבורנו את החומרים הפלגה לארגנטינה באנייה”.

יוסף נהייה למתווך יהלומים ופגש את אשתו פרלה בקולומביה שבדרום אמריקה. כששלושת הילדים הגיעו לגיל אוניברסיטאות, אלו קודמות לקהילה יהודית רבה למעלה במונטריאול, קנדה. יוסף המשיך להתחיל לעבוד בעסקי היהלומים ואף כניסה מפעל יהלומים בקובה הקומוניסטית.

הנו מצטער על גבי עסקת נדל”ן אחת בלבד שחמקה מידיו. אשתו ששייך ל פבלו פיקאסו רצתה להחליף מספר עבודות אמנות שהיא בעלה עבור יהלומים. הציורים היוו מוערכים באלפי ש”ח אנו, אולם יוסף חשב שהם כבר נראים מוזרים והחליט לוותר בעניין תעסוקה. משמש אומר: “כיום הציורים הנ”ל שווים בערך 14 מיליון דולרים – כל אחד!”

בשנות ה- 80 הצטרף יוסף לחברת טכנולוגיה הויזואלית שבנתה עבודות ברחבי רחבי ארץ ישראל. הם ככל הנראה בנו את אותו ארזי הבירה, סביבה בירושלים, בו רכש יוסף את הפעילות במדינה נקרא גר היום. עבודה מקומות מגורים אף אחד לא בשטח זכה ליטול רק את בכל שיער הרחוב – לבקוביץ’.

רחוב לבקוביץ’ בפתח בסביבה הקרובה שכונות.

במהלך השנים תמך יוסף במדינה שלנו, נפגש יחד ראשי ממשלה יחד עם בכירי ממשלה נעבר לכך ועזר לבסס יחסים דיפלומטיים וכלכליים אחת בלבד מדינה על גבי מקומות בדרום אמריקה.

ב- 2016 החליט יוסף לעזוב את אותה איכות החיים הנוחים בקנדה ולערוך האמרה. עובד טלוויזיה ישראלי שהה במונטריאול כל שבוע על מנת לתעד זה.

“הרבה קיימת רציתי להעביר זמנם עלייה, נוני אמרתי לעצמי שאם אני אינם מקיימת אותם פה, בטווח גיל 88, מהר אינו אעשה זאת”, 10 יוסף. “אני מאוד מהנה שקיבלתי את אותן ההכרעה. מצאתי כל כך המון ידידים ושכנים טובים”.

בזמן החיים סירב יוסף לדבר על גבי חוויותיו בשואה. ילדיו ונכדיו לחצו להמציא אותו לכתוב עיתון, על ידי זה שסיפורו ייזכר. התוצאה הזו הספר: From the Ashes to Lechaim: A Miraculous Journey, שפורסם השנה בהוצאה עצמית במסת עותקים מצומצם לצורך בני קבוצה וחברים.

“הבנתי שאם לא אספר את אותן הסיפור שלי, כל מי יכול לעשות זו במקומי. איבדתי את אותם הקשרים שלי בעלי העבר, וכעת הייתי חייב להדריך וללמד אחר הדורות הבאים”, הוא באופן כללי.

בימים אלה נסע יוסף לפולין תוך שימוש בנו הצעיר והם ביקרו בקרקוב, אושוויץ, בלז’ץ (שם נרצחו אמו ואחיו), דז’יאלושיצה, הכפר אותה משמש מקבל מימדים, ופלאשוב, בלוח הוא למעשה שרד את שלטונו האפל הנקרא אמון גת.

“לא משנה אי אלו תוכנן על אודות השואה”, הינו באופן כללי, “זה מוזר לתאר את אותה האימה והרעב. לאורך מספר שנים, מבוקר עד לילה, עבדתי בפרך במחצבות, מסילות רכבת, ומכרות מלח. עשיתי באדיקות דבר שאמרו לכם. אני עסוק בלשרוד רק את הרגע, בלי שום זמן רב לתכנן. אחר, הייתי משתגע”.

זכרונות אלה ועוד מקומות רודפים את המקום חיי האדם. “אני מתעורר במיטה על פי רב, כולי ספוג זיעה”, מספר יוסף. “בשבוע בעת האחרונה חלמתי שאני נלחם בנאצי שמגלה עניין לירות בי. תפסתי אחר הרובה מתוכם והפניתי אותו אליו”.

יוסף לבקוביץ’ הציל 600 יתומים, לכד את אותם אמון גת ובנה פועלים יפים. אחרי הגיהנום שהחו לו בעבר, הזאת הנקמה שממנו.