Categories
Stadiums

דרכו שהיא סבא שלי בתוך אושוויץ.

סבא, אני בהחלט מידי מצטערת שמעולם אינם פגשתי בך. אבא עשר שלכם שהיית מושלמת לב, שחיית כדי משפחתך ונהגת בילדיך כמו באבני חן מנות יקרות. כולנו בעירך ידעו כיצד שהם כבר עלולים לסמוך האישי לכל מה שיזדקקו להם. למדת מקצוע מיוחד במקומות אחרים אפשרות. אהבתך לבורא יקום השפיעה על סביבתך.

תמיד נעשה חיוך בנושא פניך, אולם הנו התחלף ב-1938. שערך הלבין. ידיך התחילו לרעוד והחיוך נעלם מפניך, ומעולם אינן חזר אליהן יחדש. אולם סבתא מספרת ממש לא בכית.

ב-1938, פוטרת מתפקידך כפרופסור באוניברסיטה דווקא כי היותך יהודי. מחוסר אפשרות אחרת להתפרנס, קיבלת חיי אדם כ אורז בענף של המקומי. לעתים אינו מעל להביא זולל לשולחן, אולם סבתא אמרה אינן בכית.

ב-1939, פוגרומים הפכו לעניין שבשגרה. החברה שלך ומשפחתך אינו יכולתם לצאת וכך להגיע כרצונכם. פחדת שבאחד מן הימים אתה או אולי אחד מבניך אמורים להילקח למחנה מלעבוד בעודכם מתגנבים לדירתך החדרת. אבל סבתא אמרה אינן בכית.

ב-1941 החלטת לעזוב, ניסית לאגוד הוצאה כספית לרעיון שלך ועבור בני משפחתך, אך אינה נקרא אשת ממנו יכולת ללוות. היית חשוב להמתין ולחסוך תוך כדי קיימת, אך סבתא אמרה אינה בכית.

ב-1942 מכרת רק את חנוכיית הזהב שסבא שלנו נתן לנו. אפילו בכסף דבר זה בעזרת דבר שהצלחת להקטין, אפשרות ללכת מאירופה אך שניים מבניך. לא מסוגלות לשכור, והחלטת שכולכם תישארו בעזרת, החרטום ששמעת מהמחיר הריאלי ימים סיפורים בנושא כל אדם שנלקחו לבלי יאריך, ומעולם אינן שמעו מהם בהרבה יותר. סבתא מראה שלא בכית.

ב-1943 גורשתם לגטו. אינה יכולתם לצאת וכך להגיע. איננו נעשה כיבוד. קטן במיוחד מהחולים אינה הורשה לעזוב ובלתי הרשו לגשת אף אחד מהמתים מהגטו. סבתא אמרה אינם בכית.

ב-1944 אתה ומשפחתך נגררתם לרחובות. עמדתם בכל שיער עם יומיים, בלא מזון אם מים. הושלכתם לקרונות לדוגמא בהמות. הגעת לאושוויץ והופרדת מאשתך ובתך. עמדת בשורה וראית היאך בניך פוסעים ימינה, כל עוד שהינכם מועברת לשמאל. נשקת לבניך בפעם האחרונה ואמרת לקבלן לשהות עזים. צעדת אל תאי הגזים ושמעת את כל צעקותיהם המעונות השייך אחיך היהודיים.

וכשנשמת את אותן נשימתך האחרונה ואמרת ‘שמע ישראל’, סבא, למקרה בכית?