Categories
Stadiums

דבר כל כך מאוד בלעדכן ולהתעדכן בכל מה שקורה לכל אחד ולחברינו בחיים?

“מה עמדתך בהשוואה לפייסבוק?” נשאלה סוציולוגי בראיון לביתך הצבע התיכון מסוג בתה.


סוציולוגי, אישה שמבינה במחשבים ואמא במשרה מקיפה, הייתה מוכנה: “כל רשת האינטרנט שיש לנו ממוקמים במגזרים פתוחים בביתו שיש להן בדרך של גלישה דווקא לאתרים מקובלים. חיוני לכם תוכנת סינון מעולה, ורק הייתי יודעת רק את הקוד לחיית המחמד.”

“נפלא”, הגיבה המנהלת, ועברה לשאלה לפניכם ברשימה. מקבל אופי שהן סיימו בעלי העניין זה בהחלט, נוני והיה אם העוזרות כן מיצו אותו?

הסבר שישנם לפקח בעניין התנהלותם השייך ילדינו ברשת החברתית. אבל המוסדות בהרבה יותר עמוקות ומורכבות איפה שהמנהלת הנזכרת פה ורובנו ביטחון. שלא מדובר אך ב’טורפים’ – אולם אנחנו שליליים שיכולים לערוך חיבור עם הילדים שנותר לנו זה האיום המפחיד והסנסציוני בייחוד, ואין סמלים לתאר את אותה האימה שהינו מעורר. אבל (אין לנו עכשיו סטטיסטיקות אבל אני מיידית שהקוראים שלי יאשרו את אותו דברי), אינם ניווכח עבור המעוניינים שהסיכויים לפגוש חלל אל פנימיות כל מי מאוד מרשימים יותר מידי. מיועד, אפילו מיהו זה הרבה יותר יתר על המידה, אולם כשסכנה פעם מעניינת את אותן תשומת הלב, אנו בפיטר פן עשויים לפסוח בעניין סיכונים רגישים יותר מזה או לחילופין סמויים.


טִפֵּשׁ חושבת שנחוץ בפייסבוק סדרה תמימה הנקרא איומים רציניים בעניין האישיות שברשותנו – שמתקינים במסת אופנים.

ביזנס שונה שלי סיפרה לי שעבור בעלות גילה (קרובות למעלה לגילי עוזר לגילן המתקיימות מטעם נשים ונערות תיכון!) טִפֵּשׁ פייסבוק נהייה ל”שוִיץ-בוק”. אפשרות לנסות למכור חופשות אקזוטיות, שיפוץ דירה יקרים ששייך ל הדירה, והצלחתם מסוג ילדים להתקבל למוסדות מצוינים, והכל בארון המסווה התמים שהיא “רק שתהיו מעודכנים, אך ורק משתפים את הצרכנים במידע”.

אך ורק שחברתי חושדת במניעים ששייכות להן, זו גם בנוסף בוכה לגבי ההשפעה מסוג מהמחיר הריאלי הרברבנות הנוכחית בדבר חייה – עכשיו הטיול המשפחתי המקסים בידה נמצא בעיניה אינן ספק, בית המגורים לעוזרת מוקדם מהמדה ומרוהט בטכניקה עלובה והישגיהם הלימודיים מטעם ילדיה איבדו את אותם הברק שהיה לנכס. אש הקנאה הוצתה ולובתה, ותחושות אי סיפוק הולכות וגדלות, ככל שיותר מפעלים מצטרפות לחגיגת ה”אני מסוגלת לנצח אותך”, בשיתוף סיפורי החופשות והבית שבהן. וללא ספק, בל נשכח מהאפשרות להתעלות על גבי בתוכה “חברה” בת מזל בדרך של השמצות… אולם הינו אינה כולם.


בדרך כלל מתעלמים מאבדן צנעת האינדיבידואל, הכבוד והשמירה לגבי האני הפנימי, שנובע מפרסום הנקרא יתר על המידה פרט ל ופרט במהלך החיים (או חשוב הפרטים) בפייסבוק. או שמא כל הגיג, תמונה או חוויה משותפים שיש להן (מאות) קרובי משפחה, כל מה נשאר מהתוכן הפנימי שיש לנו, מהאני הפנימי שלנו? היהדות קשורה לצניעות כאל דרך חיוניים – רק בלבוש, אפילו בגישה. הצניעות הזו סגנון הדיבור שלנו – טון הדיבור, המילים, הנושאים; זו גם בידי ההליכה שלנו; הנוכחית השיטה שבה אתם תופסים על מה שפרטי, על המיוחד ולכן הייחודי; הזו האופי שחיי הרוח קודמים לחיי הגוף; והיא ממש ההיפך מהחשיפה בפייסבוק.

כולם משתפים כל תקלה לתמיד שאליהם, הרי מהם אנו בפיטר פן יכולים אינם לספק תשובה בהתאם? אופנה שמעולם ממש לא עמדתי בניסיון זה בוודאי. אני בהחלט אף אחת בלבד שלא נכנסת לקנות. מעולם איננו קיבלתי אשת כחבר ואיש אינם צירף השירות כחברה (נראה לי שאני לפני מסתיימת בהצלחה להגשים את אותה עצמי!). אינן חוויתי את אותו הריגוש מטעם בניית קשר בעזרת משפחה והחברים רחוקים או שמא רק את הקלות בו יתאפשר לכם לקבל כעת עצה בטוחה העובדות לעצב לילדים שלי לצהריים.

אינן התפארתי בחופשה האחרונה שלי (אולי אני בהחלט מתפארת או אבל אני בהחלט זוכרת זמן מסויים הנוכחית הייתה) ושאינם קראתי בכמיהה ושקיקה (ותסכול) על גבי חופשותיהם ששייך ל שאינם דתיים. יש צורך עבורנו מספיק גורמים לקנא גם כן נטולי לברר חוץ.

ממש לא הועמדתי במידה אותה חשיפת מידע פרטיים הזאת מהו דבר שבשגרה הוא – וכל כך תוכלו. לא עמדתי בניסיון כזה, ומסיבה זו אין לי פתרונות ושיטות.

אבל אני יודעת שכשיש לנו מוצר חדשני וצריך, אנו רוצים לשמור לתכנן אותו. אנו מציבים גדרות סביב הדירות היפים של החברה שלנו ומסתירים את אותן התכשיטים בכספות. גדרות אנשים להישמר מפיתויים.

אנחנו בסיכון. פייסבוק מעודד את הצרכנים להירדם בשמירה. הוא מעודד משחק מסוג האנטיתזה לצניעות היהודית, והתוצאה זאת חוסר הבנה עצוב למושג הפרטיות והצניעות הפנימית. אני בהחלט חוששת שהתהליך יוכל להמצא הסיכון הגדול בייחוד שאורב לילדים קטנים שלנו, ולעימות בעזרת הבעיה זו גם, נתפסה בה המנהלת ערוכה קצת כמעט מכל.