Categories
Stadiums

“לא היווה לכל מי שמעוניין שום דבר מהם קורה”, חשוב מאוד לזכות באופן חד משמעי בתואר “השקר העצום ביותר” השייך שנות השלטון הנאצי.

אחת מהתגליות האחרון בעניין השואה נהדרת בגדול את אותה עובדי האקדמיה הבקיאים באופן ספציפי, שהיו משוכנעים שהם כבר וודאיים הרוב על תוכנית ההשמדה הנוראית ששייך ל הגרמנים.

למעלה משבעים שנה נדרשו כדי ליצור סוף גמר את אותה דבר במלואן. ובכל שקשה מאוד להאמין לזאת, מתברר במעבדה שקרה במציאות היה בהרבה לא טוב היכן שאיש מכם נמכר בשם עלול לשער.

מזה זמן יקר מדובר אסון שהיא כמה מיליון איש. 5 משמש ייצג הערכה קרובה המתקיימות מטעם 5 הקרבנות בני העם היהיודי שהיא תוכנית הפתרון הקטן ביותר מסוג היטלר. האלו שניסו למזער אחר ממדי האסון, טענו ששישה מיליון נולד הגזמה גסה. שונים הרחיקו לכת כמו כן יותר מזה והכחישו את אותן מהימנותה ההיסטורית של השואה עצמה, וטענו למרבה האירוניה שהיהודים עצמם המציאו את אותם סיפור ההשמדה בשביל לזכות באהדה לקידומו של העניין הציוני.

אבל פה אנו בטוחים את אותו האמת לאמיתה.

מה שהעלינו בדעתנו, נקרא בגדול איטי יותר מכך.

אינה היוו מסוג זה רק ממשי השמדה משמעותיים שעצם שמותיהם – אושוויץ, ברגן בלזן, בוכנוואלד, דכאו, מיידנק, בלזץ, ראוונסבריק, סוביבור, טרבלינקה – מעלים בלבנו רק את המחזות המבעיתים שכבר יותר מידי פופולרים לכם. לא שימש הוא למעשה אך גטו וורשה. אינו היוו אילו בעיקרם הפרויקטים המשווקים עליהן אנו הספקנו באופן מיידי למצוא, ואשר חיוניים, ובצדק, תחלופה ל אות קלון נצחית.

חוקרים במוזיאון לזכר השואה בארה”ב, פרסמו איננו מכבר מסמכים שונים שמדהימים בגדול את אותה אישי האקדמיה המעורים מאוד בשטח, ומקפיצים בחדות רק את הסטטיסטיקות הרווחות השייך זוועות הגרמנים. להלן מקום שראוי מהתגליות הסופיות:

ב- 1933 ל-1945, שיש ברחבי העולם הרבה יותר מ-42,500 גטאות ומחנות נאציים.

שימשו 26,000 מחנות כפייה, 1,150 גטאות ליהודים, 980 מחנות ריכוז, 1000 מחנות לשבויי מאבק, 500 בתי בושת שוקקים לשעבוד הסוגים של ואלפי מחנות נעבר לכך ששמשו להשמדת מבוגרים וחולים, לקיום הפלות כפויות, ל”חינוך” אסירים או גם להגיש את קרבנות למרכזי השמדה.

ההערכה הטובה ביותר, לפי המידע שיש כעת, הזו 1 15 ל-20 מיליון אשת שמתו או נאסרו במתקנים גרמניים ברחבי יבשת אירופה.

במילים קלות, כמו למשל שאמר הרטמוט ברגהוף, מתעסק המוסד להיסטוריה השייך גרמניה בוושינגטון, “המספרים בהרבה יותר יקרים איפה שחשבנו בתחילה; ידענו קודם אי אלו נוראים היוו הזמן בגטאות ובמחנות, אך המספרים האמיתיים פשוט שלא ייאמנו”.

ומה שהופך רק את התגלית לחשובה כל כך, משמש שהיא מאלצת אותכם להבדיל כן הקשה על השואה, שרבים מידי ניסו להתעלם מהכתבה או שמא לחסוך בו – כראוי מזינה גדולה בימינו: הפשע הבלתי מוגדר שהיא המאה העשרים, למעלה משהיה ניצחונו שהיא הרשע, היווה חטאו השייך הצופה ה”חף מפשע”.

במשך קיימת ניסינו לדעת את אותם השואה יחד עם מיקוד בעניין מבצעי הפשעים. חיפשנו כוונה לטירופו השייך מנגלה, לשנאתו האובססיבית השייך היטלר, לאכזריותו קהת הרגש של אייכמן. חיפשנו אזורי לשאלה מה יכול להיות שהאלמנטים הקרימינליים, הסדיסטיים וחסרי האיזון הנפשי הצליחו לקחת כוח ועמדות שאפשרו לרכוש רק את הרצח המאסיבי.

עשינו אותם בגלל איננו הינו לעסק מושג על גבי ממדיה האמיתיים ששייך ל הזוועה. בשיתוף למעלה מ-42,000 גטאות ומחנות ריכוז הפזורים לאורכה ולרוחבה מסוג יבשת מיושבת, יש להמנע מ לפני בידי להתכחש למסקנה הברורה. המתורבתים, המשכילים, הנאורים, הליברליים, העדינים, החכמים, המנומסים – אנו שותפים לבושה של עולם שאיבד את אותן מצפונו המוסרי וקיבל בשמחה את אותן ניצחונו מטעם הרוע.

“לא הינו לכל מי שמעוניין מירב דבר מה קורה”, צריך לזכות נחרצות בתואר “השקר העצום ביותר” ששייך ל שנות השלטון הנאצי. האמת לאמיתה? המרה זוהי שכמעט כולם שיש מומלץ לדעת בוודאות. המספרים דוחים כל שיטה לחוסר מומחיות קולקטיבי. ובכל זאת הרצח אינה פסק, העינויים איננו פחתו, מחנות הריכוז אינה נסגרו, המשרפות המשיכו במשימתן הברברית.

העושים שימוש ה”מהוגנים” יכלו איכשהו לחפש אחר הצדקה לשתיקתם.

אבל בשנים האחרונות פרסמה מרי פולברוק, חוקרת בולטת המתקיימות מטעם ההיסטוריה הגרמנית, את ספרה “עיר לא גדולה ליד אושוויץ”. בעושר לשוני רב, הנוכחית מביאה טסט מפורטת או כאב מסוג זה גרמנים, ש הצליחו לאחר השואה לעטות בנושא עצמם את גלימת הצופים החפים מפשע.

“אנשים הללו הצליחו לחמוק עפ”י רוב לחלוטין מרשת האינטרנט המוכרת השייך ‘פושעים, קרבנות וצופים מן הצד’; ובכל זאת זה היו חיי אדם בצורה תפקודית לאפשרות הסופית ליישם דה פקטו רק את מדיניות רצח ההמונים. כנראה אינם בהכרח התכוונו או רצו להרים תרומה לתוצאה הזאת; אולם נטול הגישה הפשרנית שאליהם, המנטליות והמעשים של הדודים, פשוט אינן היווה תוכלו שרצח בהיקף כזה טכנולוגית, למשל שקרה דה פקטו. המושגים המתקיימות מטעם פושע וצופה מצד הצד מוצאים לנכון להופך לדבר אחר, להתרחב, להעצים למורכבים מעט יותר, כשתשומת הלב והמיקוד שלנו מתקדמים לאלה שהיו מעורבים בתמיכה בצינורות שהייתה בסופו של דבר רצחנית.”

מרי פולברוק ציינה לרעה את אותו האלו שגרו בתוספת ל אושוויץ. אבל נקרא היווה לצורך שידענו שאלפים רבים מכפילותיה שהיא אושוויץ שיש פזורים ברחבי אירופה, בצורה כזאת איננו אפשרה שנתחים משמעותיים מהאוכלוסייה שלא יבחינו בם. מיליוני כל אחד היוו עדים לערים אישיות כמו אושוויץ בבניין האחורית שהם עושים.

אלי ויזל, עשיית שימוש השואה המפורסם, צדק שהן אינן. התובנה שעלינו להפנים היטב-היטב כשאנו מעוניינים על הפרטים הנקרא השואה, חייבת להיווצר ש”ההיפך של חיבה אינן שנאה, כי אם אדישות. ההיפך המתקיימות מטעם מלאכת מחשבת ממש לא כיעור, אלא אף אדישות. ההיפך ששייך ל אמונה אינם כפירה, אך אדישות. וההיפך של חיי אדם אינו מוות, אלא אדישות”.

הנו נשאר האתגר החשוב במיוחד שלנו חייהם. או שמא בני האדם מעיזים לחלום לגבי המשך קיומה השייך הציביליזציה, חיובי שנתפלל שהפסימיסטים טועים כשהם טוענים שהדבר היחיד שאולי היינו לומדים מההיסטוריה הנו שבני האדם בנוסף רק אחת אינן מבצעים מההיסטוריה.