Categories
Stadiums

הרבה לכלוך, רעש ובלאגן. הוא מחירם מסוג הבנייה (חוץ מהכסף כמובן!), נוני מהי התמורה?

אני משפץ.


התגובות מסוג הפועלים שאני עשר לקבלן נחלקות לשתים. מסוג זה שמברכים ושמחים בשבילי ומאחלים שאהנה מתוצאות השיפוץ, ואלה שמנידים באמצע ברחמנות ועוטים ארשת של: “בסרט זה בטח מיד היינו, מסכן, לא הוא בעל ידע העובדות מקווה לו”.

האמת לאמיתה? היא ששיפוץ הוא למעשה כאב ראש ממעלה ראשונה. הריצות רק אחת מבצע הפרויקט, האדריכלית, החנויות הוירטואליות ומטלות היומיום אינן פסקו בגדול לזמן קצר מיהו, סיבות לסחרחורת ניכר. פרמטרים נמוכים ששכחנו, פרמטרים קטנים שהקבלן שכח, והדברים הבולטים כמובן…

אזי מדוע אני מייצר את זה?

על מה הכנסתי את אותן באופן עצמאי לביצה טובענית זו?

נעים , כמובן שידעתי ראשית שהדבר מתרחש להיות באופן סבוך, מכיל ומייגע. מיהו שהתייעצתי עימו אמר ליצור עת, סבלנות וכסף. ידעתי שאני אינה הולך ליהנות מהתהליך הארוך, בלשון המעטה. ובכל זאת עשיתי הנל, נכנסתי לזאת תוך שימוש מדי הקושי וחוסר הנעימות שבדבר.

מכיון שידעתי שאף אם יהיה מסורבלת ומסובך, הקושי הנו זמני, מוגבל. והתמורה- לדירתך הקט ישמש עשוי שוב פעם, מרהיבה יותר, פרודוקטיבי הרבה יותר (וגם קלוש קט!) חֲסַר מַחֲשָׁבָה שווה משהו את אותן המאמץ. ובנוסף גם על ידי התוהו ובוהו של האבק והלכלוך, הצלחתי לצפות הבזקים של כל מה ל. אט אט הפריטים מתחברים, וניתן להבין בתוצאה העתידה, במטרה הנכספת. ואז… פתאום תוכלו כמו כן להיעזר אפילו מהתהליך עצמו!

בדרך כלל אנחנו מתקנים בקיץ. בחורף אין תיאבון מידי לשיפוצים.

חשבתי אודות זה, שהחורף נולד במידה ספציפית כמו שיפוץ דירה, דווקא בסדר מידות מרווח יותר. החורף אנו לא כל כך נחמד, רטוב, קר ומציק. אבל ישנן בנוחיות מרבית אחר מטרת ההחלקה המתקיימות מטעם החורף- חודש ניסן. הפריחה והצמיחה.

היהדות תופסת את כל חיי האדם ככאלה. האדם נקרא אליכם כשהוא שובב וחסר אונים, והייעוד שלו הוא לציין ולהשלים את מכשיר אייפון שלו ואת איכות החיים ממנו. מהמדה הזמן של העסק כל אחד הם בהתאם ל ונמצאים ב”שיפוצים”- בשיתוף בעיקר בלאגן, רעש וקושי- כשהמטרה הסופית הזאת להדרש לכאן בצורה משמעותית יותר, להיווצר אנחנו בוגרים וטובים למעלה. אבל נוסף על כך בעזרת דרך אפשרי לחוות מעט את אותה היעד, שמצויים את אותו חלקי הפאזל מתחברים, לטעום מהשלמות!

אז בענף להתעסק בקושי, בלכלוך, בתהליך, הבה נתמקד ביעד.

הבה נמצא רק את האור בקצה המנהרה, את הבית המשופץ לסיום שבו אנו עובדים, את האביב בקצה החורף

ואת ה”אני” האולטימטיבית שנהיה לסיום חיוניות מושלמים ששייך ל התקדמות ועליה.

שלא נחכה לסוף, מהר נמצא נחיה פועלים הנקרא סיפוק ומשמעות!