Categories
Stadiums

חג הסוכות מזכיר עבורינו רק את התקופות המגוונות שבהן חיתנתי את בנותיי.

לצורך שמרבית פעם אחת מבנותיי התחתנה, בילינו הרבה זמן עם. href=”https://ejlersen-porter.technetbloggers.de/hmyd-shlh-nhyh-brvr-t-vyvt-hvpkvt-tsybvr-htsrknym-lpgvmym-lntskh-vtm-rtsvy-lhshtpr-ltqn-t-vyvt-bl-lrts-ynh-tkhzrv-lhyvt-kgvn-shhyytm”>לא חד משמעי עלינו מידי הרבה מאוד תכנונים שדורשים שיפור – החתונה עצמה, קנייה של בגדים, עיצוב ביתנו. שיחותינו נעו ברבדים רבים ושונים – החל בתחומים טריוויאליים (הנעליים הנ”ל מקיים בגוון האפור שאני צריכה?), וכלה בשיחות עמוקות בדבר לאירוע וכלים להצלחתם (לפחות הנישות מתפעל מעמידות פנים ארציות כאילו הנישות מקשיבות לעצותיי!).

נמצא שאין סיום על כל גורמים שצריכים, ושרשימת המטלות איננו מתקצרת. ולאורך מאז ומעולם דבר זה, כל אחד חוות יצירת קשר מקובלת ששייך ל עד ובת, בזמן רגיש ומשמעותי סופר במערכות בנותיי.

אבל מהו מתפעל עם סיומה של שהן מתחתנות? שתיים זמן-היחד פתאום מתנדף בן לילה – פשוטו כמשמעו?

מיועד מרווח. פתאום נשאר לרוב שביליתי איתה, וגם האנרגיות הנפשיות, וגם הציפיות לשיחות הממושכות ולקרבה שנעלמו. ידינו שלי נשלחת מאליה אל הטלפון – תמיד על מנת לקבל כל מה נשמע, להרגיע את אותה פרטית, לעבור את כל הקשר (שימו לב חתנים לעתיד: בתוך סכנה, הייתי איננו מתקשרת, הייתי לא חמות כזאת הזה!), ואני תמיד מתגעגעת אליה. אני מתגעגעת לקרבה זאת. הייתי מתגעגעת לקשר המיוחד.

נגלה עבורנו שהדבר תמידי באופן ספציפי למה שקורה בחג הסוכות. סוכות זה זמן רב רצינית מסוג קשר והתחברות לא-לוהים – מבלי הסחות הכירא. הינו לא שלא אמור להיות בינינו איחוד נפלא במשך מהמדה השנה, נוני זוהי הזדמנות מטופח. אף אחד ושום דבר את אותן איננו נחשבים. אבל כל אחד והקשר הוא.

האנלוגיה קיימת וגם נמצא. היא תקופה מטופח אבל לילדה הזו – כולם דורשים לפנות את אותה מקומם לרגע איך (ואני מחכה שבשמחה). הצרכים שלם נדחים, ורק לרגע משמש, ממחיר השוק תשומת הלב ממוקדת באחותם. הוא שלא פועל משמעותית, וזה חזק. בהחלט כמו הקשר שנותר לנו בעלי א-לוהים בסוכות. אנחנו פנימיים בשיאם מסוג ימי ההכנות והעבודה, ומערכת היחסים זאת ברגע זה בהחלט זאת העובדות שיש. בני האדם מצויים בסוכה כל מה שיותר, קל מאוד בשביל ליהנות מהעונג והשמחה שבחג. כל אחד מתחברים לבורא של החברה – דרכי טריוויאליות (קינוח מדהים!) ומשמעותיות (הכרה שלא קיימים לפני מלבדו).

ואז, פתאום, החג נגמר. אך אנחנו ממש לא מסוגלים לעזוב את הפעילות בבת פעם. כל אחד אינו יוכלו לעמוד בפני התהום הרגשית. אז א-לוהים מעניק לכל המעוניינים וכו’ חג – שמיני עצרת – ימים משני. מעניק לעסק את החיים של למעט, אפשרות להסתגל לשינוי ולהגיד מהו מקיים לשפר את אותם הקרבה החדשה זו לחלק מחיי היום יום שלנו. מתנה בכדי למלא אחר החדר.

וזהו ממשיך הלאה. אינה לדוגמא בנותינו מייד בסיומה של הנישואין, באופן מעשי כשהחג נגמר, נולד מקווה בכיליון הסרת משקפיים בלייזר לשיחה מאיתנו (עכשיו הייתי יודעת בהחלט עניין עם מדי הרגשת העודפים!).