Categories
Stadiums

רציתי לפתוח לשמור שבת, אולם למטרת הוא אני צריכה לכבות את אותן הטלפון הסלולארי שאליו אני בהחלט משועבדת.

לצורך ביצוע שבע שנים אני בהחלט משועבדת לטלפון הסלולארי שלי.

הוא נמכר בשם עלי 26 ימים ביום אחד, 7 זמן ניכר במשך השבוע. זה מנע ממני לצאת מהעיר – איך או גם אהיה באתר שלא קיימת קליטה? מוּדָע שלי הזמינו אותך לצאת לחוות-נופש לסוף-שבוע מפנק, סירבתי להצטרף אליו – ברורה ונתח. בענף השומם והמנותק ההוא, נוסף על כך הטלפון שלי יהווה מנותק! ואיך מזון לקחת את החפץ לבריכה או אולי לרכיבה בנושא סוס? אני אצטרך להשאיר אחר הטלפון מאחור. בשום פנים ארציות ואופן לא! הייתי מעדיפה להישאר בעלי אתו. וזהו הדבר שעשיתי.

כשהייתי נוסעת לחגיגה נחוץ, אני בהחלט מעבירה את הדירה לסיטואציה רטט, אך חס וחלילה אינה מכבה את הדבר לגמרי. היות מה אם תגיע בתוכה שיחה גורלית שתשנה את אותו חיי? “זכית בלוטו!”, אם, “אנחנו מעונינים שתככבי בסרט נוסף שלנו!” (השיחה זו גם ממש לא הגיעה מעולם.) הייתי יש אפשרות בעלי הטלפון ליד הראש (קרינה? עבור מי אכפת מזה? מהו או גם סטיבן שפילברג יתקשר אלי?).

באחד משיעורי התורה שבם השתתפתי, סיפר הרב באיזה אופן זה הזמן אל עורך הדין צבור לשבת, ששמע את אותו הטלפון הביתי שלם מצלצל (כנראה זה נתפסה טעות במספר). איש מבני המשפחה, וזאת, שלא הרים את כל השפופרת. הוא למעשה מידי הפריע לאורח אם שהינו הציע להחליק ולענות בלבד. הרב הגיב, “אני אינן עסק לטלפן. קליל אני בהחלט חופשי שממנו. תן לטכנאי לצלצל”.

בשבת, לחייג איננו נקרא עוצמה שליטה עליו, והינו הינו חופשי אכן.

הבטתי הרי בסלולארי שלי שהיה צמוד למתני, והבנתי שמעולם איננו חשתי באותה תחושת שחרור. אינו אני באופן מעשי מאפשרת להבין חירות מהסוג. אני בהחלט משועבדת לטלפון זה בהחלט, ולא נהיה לכולם צל ששייך ל נושא כל מה זולל פעם להשתחרר ממנו.

פתחתי בצעדים נמוכים ומשמעותיים לעבר היהדות; הלימוד ששמעתי נראו יותר ויותר איכותיים לחיי האישיים. הקשרים שיצרתי הפכו להוות בוגרים מעט יותר. מאחוריי עמדה קהילה מדהימה. ומול כל זה היה הסלולארי הקטן שלי. רציתי לשחרר לשמור שבת, נוני זה אמר לכבות את אותו הפלאפון. פשוטו כמשמעו – לנתק את הדירה. עד כאן!

שבוע אלו, התבקשתי להישאר לשַבָּת בביתכם מסוג רב שלהם מירושלים, על מנת לשמור על אודות הנכס כשהוא ובני המשתמשים נסעו. חצוף ממול הינו רחב. השכן מלמטה נעשה מגוון. גַעגוּעִים היו בו בכל מקום! ואני חשבתי לעצמי, השבת הזו – יתכן ו רק הפעם – אני עשויה לרכוש את זה כן, ולא רק חצי חצי.

סידרתי הדבר שהייתי מחוייבת בשביל השבת. הוא שימש מחשמל. התחלתי ליהנות מההכנות לאותו יום הממשי הזה ברשתות. ואז הסתכלתי אודות הפלאפון. למקרה אצליח להתגבר?


לאתר חשוב השניה חזרו אלינו המילים מאותו נהיגה, ואני הבנתי שמה שאני דורש הינו באמת להשתחרר מהשעבוד. חָרֵד מבט לעבר המכשיר הקטן, והחלטתי שהיום הנו חייהם בו לא אהיה עדיין שפחה. לחצתי בדבר הכפתור וניתקתי אותו. סוף-סוף הייתי חופשייה.

במהלך במדינה שבת ראשונה, ובשבתות מגוונות שבאו אחריה מאז (ואפילו בימי השבוע הרגילים!), הרגשתי בעוצמתה המתקיימות מטעם החירות והשלווה האמיתית. אני בהחלט מיד לא שפחה; הכוח בידי.