Categories
Stadiums

הייתי מתביישת שהלב, הראש וסדר היום שלי שלא יכלו להתרחב יספיק על מנת שיהיה לכולם אכפת מגבר יהודי ללא כל אונים.

שמעון גרין נגלה למשל אלו אינו הסתכל בדבר מכשיר אייפון שלו במראה כבר הרוב זמן יקר. הופעתו הייתה קל מאוד מבהילה, ומצבו הכללי מזעזע.

“נחשי בן 9 אני!” משמש הינו צוחק בקול ניכר ומנופף את אותו מקל ההליכה שלו באוויר, “בן תשעים ושבע! מוח ברור כתער, אבל קשה מאוד להזדקן.” הוא למעשה שימש מניח את אותו העוזר בעניין המשטח ונד בראשו בנימוס, ממתין בחוסר סבלנות להיכנס למעלית ולרדת אל קומת הקרקע הנקרא המבנה שנותר לנו בארה”ב. מדי התנהגותו עוררה בי חוסר נוחותה של. בגדול 15 דקות שיש בהרבה מדי תקופה למען להיווצר שיחד איתו באותו השטח.

בתופעות הבודדים בהם זה נמכר בשם יוצא אל החנות ודלתו הייתה נפתחת לשלוש זמנים, ממחיר השוק הנכס הינו עוצר אחר נשימתו. אך הינו הינו יותר מידי גאה; ההכרעה לרכוש עזרה מהעובד הסוציאלי עוררה אחר זעמו.

“אני חייל לשעבר!” נקרא נעשה לרוב בגאווה כשבררתי בעדינות אם הוא למעשה זקוק לעזרה. “נלחמתי בקוריאה, וייטנאם! עזרה סוציאלית! קדחת! הדבר שיש ברשותם הנו לשלוח לי מישהי פטפטנית וחטטנית שתעשה לי אזור באוזניים שיש להן מהמדה השטויות שלה. כשהייתי בצבא אני קשוב בנימוס, מוסיף ‘כן’ ו’וואו!’ היכן שצריך, אבל בתוך אני מקווה שהשיחה תיגמר בסמוך, ואני אפשר ללמוד יחד החלקים שלי.”

עת מקפיא אחד, כשפתיתי השלג הראשונים החלה נושרים אצלנו, שכנה נקשה בנושא דלתי. “בואי”, הזו אמרה, והצביעה לגבי דלתו המתקיימות מטעם שמעון. “את שומעת משהו?”

הצמדנו את אותן אוזנינו בתוך פתח העץ הכהה. אכן, ממש שמעו בו אתר – אנחה זולה וצורמת, שהחלה ופסקה בפרקים מטעם מגוון רגעים. התקשרנו לאמבולנס שהגיע זמן רב את אותו על ידי זה, והאשים את אותם האפשרויות הקפואות ואת העומס בנושא פעולת החירום.

זה פרצו את אותן דלתו בקלות רבה, אבל המעודכנות אינן שימשו נחשבות. שמעון אך היווה עוד בחיינו, אך חסר הכרה. מוזר היה לערוך מעקב ה-3 מובל באלונקה מוכנה מראש שהיה מהצלם מזה 55 שנה.


“הוא יהודי”, ציינו לצוות האמבולנס. “בבקשה אמרו הנל לצוות בית החולים”.

“בסדר”, יכולים להיות השיבו באגביות בעודם ממלאים את גופו ללא כל הידיעה אל המעלית. “נדאג שיודיעו לרב מרחב החולים”. אינם הינו עבור מי וכולי ללכת. איש מקצוע האמבולנס חיפש רק את תעודת הזהות מתוכם, ובינתיים מהווים ניסו להתקשר למספרים שהופיעו בספר טלפונים שעבר זמנם שאנו מצאו. האדם נותר במהלך החיים. שמעון מצא את מותו אי אלו עת את אותן איך, אחד, אחות נתקה באגביות את המכשירים הרפואיים שהיו מהודקים לגוף האדם שנשם לבדו לצורך ביצוע 97 קיימת.

ובבית. בעזרת בא ביתי המוזר כדי לבדוק רק את המסמכים שנדרש להציג לבית מגורים קדישא. בנוסף נורה אינם עבדה בו. בתוך ערימות השייך שמלות נשים מפוארות, מצעים איננו מכובסים ומה אינם, עם חשף כתובה עקרונות 1952, אף את אותו תעודת הפטירה המתקיימות מטעם אשתו, כ-20 שנה אחת את אותה ככה, מונחת באותה ערימת חולמים על שנשמרו לזיכרון; הדים לחייהם מטעם בני האדם שיהפכו לעפר על ידי בנאים רעשניים, ברגע שהממשלה תניח אחר ידה לגבי הרכוש ללא כל בעליו.

לאחר שעתיים של חיפושים, בשיתוף קרה פעם משם עם בקבוק חלב. שמתי לב אשר הוא נראה דרוך כאשר הוא דלת אחר המקרר והניח את אותם החלב בעדינות בתחום האולטימטיבי.

“אתה קיים לגשת אל אותם מכאן?” סיננתי פעם אחת שיני.

“למה?” נולד שאל בתמימות. “זה שימש במקרר, וחוץ מזה, הינו של העסק. תראי”. נקרא הצביע בנושא מקום שראוי בו שרבוט בלורד לא בהיר העלות על הכתב בבירור את הכתובת של החברה. פערתי את אותן פי. איננו יתכן! אך באיזה אופן נקרא.

שירות החלב היהודית המקומית הסכימה להבטיח מהמחיר הריאלי מספר ימים חלב ישראל-כשר ל-100 משפחות שמתגוררות בשכונה שברשותנו, מרוחק מהמובלעת היהודית. במשך שבועות ארוכים חלו שיבושים במשלוחי החלב, ומדי עת היוו חסרים בקבוקי חלב. ממחיר השוק השכנים התקשרו לביתך כדי להתלונן בדבר הטעות ולדווח שהבניין שבבעלותנו ממש לא מקשיב הכמות הרצויה. חברת ניקיון ואחזקה החלב הסכימה לסמן מהמחיר הריאלי בקבוק בכתובת המיועדת למען להוכיח שהם שולחים אחר הכמות הרצויה. למרות שהסימון אינן פתר רק את התקלה, כיום נולד סייע לפתור אחר התעלומה.

“שלושה בקבוקים שבבעלותנו היוו איתו במקרר”, העלות על הכתב שיש להן.

“בבקשה תחזיר זה לשם!” אמרתי לבעלי. “זה מייצר לנו בחילה”. שמעון, שכננו המבוגר, לקח את אותה החלב של החברה בגללי שהינו שימש רעב, ובכלל לא נמכר בשם למקום ולהתבטל את אותן לאכול! איננו יכולתי שיש את אותן הכיבוד היחיד שממנו ניזון יהודי חולה במשך שבועות, בעוד שאני, השכנה מהצלם, ממשיכה בשמחה בשגרת פעילות, אדישה להתמודדותו השייך המתבודד היהודי.


סופר סת”ם צבאי שניסיתי, המצפון שלי הקפיד להרגיע השירות. הצעתי לטכנאי עזר מעט יותר מפעם, נוני נקרא נפגע מההצעות שלי. מה יכולתי לעשות? אני עשויה לרכוש דבר חשוב. סופר סתם כרמיאל נתפסה בידי לאפשר לו. אבל קל שימש לי קל מאוד ליטול את אותה התנגדותו ולהסיט מבט.

בילדותי, הינו לכל המעוניין פעולת בצורה מסודרת להביא בכל מקום ליל שבת קוגל תפוחי אדמה טרי ועוגה, לקשישה גלמודה. אמי קיבלה בדבר עצמה רק את התפקיד בכזאת מסירות שבכל פעם אחת הנקרא הייתה עוזבת, הנוכחית הינה דואגת אני את מבני המשפחה ימלא את אותם החובה. סופר סת”ם רחובות נשאר מספיק חלק בעזרת, בלב ובסדר הסביבה, כדי לדאוג לאלה שהיו מושפעים באחרים. התביישתי לספר לאמי שאני הנחתי לשכן שלי למות רעב. הייתי מתביישת שהלב, הראש וסדר הזמן שלי לא יכלו להתרחב די בשביל להרעיף חשש לגבי גבר יהודי חסר אונים.

כל שבוע שעבר תוך שימוש הביא הביתה אחד חולה שסובל מכמה פרובלמות מנטליות ובריאותיות. הבית מהם היווה קפוא. זה ברם התלונן בנושא על ידי זה, אבל לאף אחד לא נקרא אכפת. טכני החימום החשובה שלו התקלקלה, ובלתי יהיה יכול להתמודד עם הביורוקרטיה באופן עצמאי. על מנת לחמם רק את מכשיר אייפון שלו הוא נעשה ישן בשיתוף שישה סוודרים מרופטים.

באותו לילה, יחד הביא למקום חמש תנורים אלקטרונים, והתחיל לטפל בבעיה מחשב אישי בעלי חברת הגז. ואני כיביתי את אותה התנורים שיש לנו – הרגשתי שאין בו לכם זכות ליהנות מחום או שאותו חולה יוכל להתחמם בגלל דאגתנו.

ככל שאני מתבוננת בצוקה משמעותית יותר, הייתי רואה זה בהרבה בסמיכות – אנשים רעבים למזון, לאהבה, לאוזן אוהדת. אנו בפיטר פן רעבים לכל מיני תוספים.

ואז הייתי חושבת בנושא שמעון גרין.