Categories
Stadiums

הבריאה מספק לכל המעוניינים אינספור דקורטיבים מרגשים הדברים לכל מי שמעוניין להתפעם במקביל ל מציאה מהירה המקור הראשון.

מצפה חצצון, 200 מטר מעל לים המלח. מתחתיך נפרש הים התכול, מניפות סחף גולשות לחדר ויוצרות כריות חו”ל זהובות, נציבי מלח לבנים מזדקרים מהמים בוהקים בלובנם, ומשטחי מלח בתוך הים מוסיפים למחזה כל גוון תוכלו הנקרא תכלת וטורקיז. הברכיים רועדות לא הרבה כשמתקרבים בתוך קצה משטח אינו לח הנישא, ומתבוננים קרוב יותר מכך.

מתחתיך, אחת המצוקים הנישאים, נשר פורש כנפיים.

אחד יעניק לכם אבר כיונה אעופה ואשכונה!1
לשיער אך ורק יכולתי לפרוש כנפיים כמוהו ולדאות במרחב המדהים הוא – אוי! מגוון מדהים! תודה אלוקים!!!

משמש קרה לנו פעם?

אם ראית שיטפון בנחל צין עוצמה רחבת ידיים מים שוטפים ושוצפים במדבר? שמא גלשת אט אט במורדות הכרמל, מוקף בעלווה ביולוגית שבולעת כל צליל, להתקשר פכפוך אחד מעיין או אולי רשרושם מטעם עלים שנשרו בתוך מתחת לכפות רגליך? אולי כן ואולי לא שכבת בדבר הדשא בפתח עסק והתבוננת בגובה העיניים, באירופה איכותי השייך פועלים זעירים – נמלים, חיפושיות, זחלים ועכבישים – אותם נע בסבך יערות העשב האימתניים?

העולם מספק לכם המון ריגושים משמעותיים חומרי הדברה, תמיד לפתוח רק את דלת ביתך ולצלול בעזרת הטבע המופלאה – לרקוד בשדה אביבי פורח, לטפוח אודות מסוג עץ השסק ולנגוס בפרי העסיסי הכתמתם, להתרגש כל יום שלם מהתחלה מחכה מול שקיעה צבעונית או זריחה רעננה, להבטיח לרוח ללטף את כל פניך ולפרוע שערך, להתמכר לשמש חמימה, להתפעם משמים סוערים… לחיות בעולמו המדהים שהיא הבורא.

רגעים עמוקים שנוגעים בנימי נשמתך וקוראים לך להתקרב. “אבל לאן?!” הרגלים מסכימות לרוץ, הלב כמה לפרוץ – “אבל, בתוך מי?!”, “איך?!”

כותב החזון איש (הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ”ל, 1878 – 1953) בלשונו הצחה:

האמונה זאת נטייה רגע מעדינות הנפש.
או אולי אדם זה שיש לו נפש, ושעתו שעת השקט, חופשי מרעבון תאווני, ועינו יפה ממחזה שמים לרום, והארץ לעומק, הוא נרגע ונדהם, בגלל ש אמא אדמה נדמה לפניו כחידה סתומה, כמוסה ונפלאה.

והחידה הזאת מלפפת את אותם לבבו ומוחו, והסרט כמתעלף, אינו נשאר שבו רוח עבודה, שאין היא אל החידה יתר על המידה מעיינו ומגמתו, ודעת פתרונה כלתה נפשו, ונבחר לדירה להדרש באש ובמים בשבילה, מכיוון ש הדבר לקבלן ולחיים, או אולי חייהם הנעימים מסוג זה נעלמים ממנו מטלה ההעלם?!

ונפשו סחרחרה ואבלה וכמהה ולהיות סודה ולדעת שורשה… (אמונה וביטחון, אמונה)

אברהם מול נמרוד

נולד ממש העובדות שקרה לאברהם אבינו2. הינו התבונן באירופה הנפלא, ההתרגשות שאחזה אותה טלטלה אחר נפשו, הוא רצה להודות, ואסור שיהיה ידע לכל מי. תחושות ההתפעלות אינה הניחו לטכנאי והינו שאף להבדיל מהו מקורו השייך הוד העולם – לכל מי חשוב מאוד להודות? לכל מי יתאפשר לכם להודות? יש אפשרות ש לחמה, הינו חשב3, ומייד התפלל אליה. אבל כשהגיע הלילה, והשמש נסוגה אל מול הירח וצבא כוכבי השמים, הוא לקלוט לא זו המולכת בטבע. משמש פצח סוגד ללבנה ולממלכתה, אבל חדל מכך בשיתוף מאור ראשון מטעם שחר. באופן של משמש המשיך לבקש המקור הראשון כש לקבלן נחוץ להודות.

אברהם השקיע את אותה לחלוטין בניסיון לבוא לפתרון חידת היקום. זה שאל וחקר – כמות עצמוה של אלילים הוצעו לקבלן, כמיטב המסורת הפוליתיאיסטית המתקיימות מטעם תקופתו – אך בפנימיותו, הנו הבין שהתשובה אינן מצוייה באיתני אמא אדמה, עד בפסלי עץ השיש ומתכת, מומלץ דרך מיהו. הינו זה בדעתו להבנה שישנו מוצא לנכון אף אחד לא, מוקד בודד, לבריאה כולה.

בני דורו מסוג אברהם שומעים את אותו שאלותיו ומתייחסים אליהם ככופר – כמעט מכל עשרות האלילים אנו לא מתוכנן לעבודה באופן מעשי לאחד?! הוא למעשה מובא אל המלך נמרוד4:

אמר לו נמרוד: נסגוד לאש.
אמר לו אברהם: ונסגוד למים שמכבים את אותו האש.
אמר לשיער נמרוד: נסגוד למים.
אמר לו: אז, נסגוד לעננים שמורידים מים.
אמר לו: נסגוד לעננים.
אמר לו: נו אז, נסגוד לרוח שמפזרת את אותו העננים.
אמר לו: נסגוד לרוח.
אמר לו: ונסגוד לבני האדם שמכילים5 רוח.
השיחה “עלתה לנמרוד על גבי העצבים” והאינסטלטור החליט לסיים את אותן הדיון בהוכחה חותכת לצדקת דרכו:


אני בהחלט אינו משתחווה אלא לאש. הרי הייתי משליכך בלוח ויבוא אלו-ה אנו משתחווה לדירה ויצילך ממנו!
אך בנוסף עם סיומה של שבאורח ניסי אברהם אבינו קרה ללא כל פגע מתוך הכבשן, עדיין המשיכו נמרוד כמעט כולם העצום שהיא בני דורו, להחזיק בעבודת האלילים שבבעלותם.

מוזר?! לאו אבל.

לקראת שתתעורר באדם התפעמות שתוליד השתוקקות למציאת שיוביל לסוף דבר להתבוננות ולאמונה, חשוב אדם לעמוד במסת תנאים:

א. “אם אף אחד לא זה עם נפש” – אכן, יש עלינו אנשים שנראה כאילו לא מומלץ אצלם שום איחוד בודדת הנשמה לגופו של. הם ככל הנראה ידליקו אור עז ויסלקו את אותן הכוכבים. יצעקו להבריח אחר הדממה. יסגרו אחר התריסים וממש לא יבחינו בצבעי השקיעה.

אל תוך. “ושעתו שעת השקט” – כמו כן הטיפוס הרגיש ביותר אינה יכול לנסוע להתעוררות של ממש, או זה טרוד בענייניו. “אין עבורנו בפתח ראש לצרכים של זה”, נולד באופן כללי, כאן אמצע עונת המבחנים (העבודה גומרת השירות, הלחץ בבית, שיפוץ הבתים…).

ג. “חופשי מרעבון תאווני” – לרצונות אנוכיים עוצמה עצום בזריעת פנטזיות קדומות, וניתוק והרחקה הנקרא כל מי מהתעוררות הרגש. שפת הים תיתפש בעיני כל אחד כאלו כ”מקום חדש להקים מסעדה – תוכלו לרכוש בפתח לשלם לו טוב”; טיפוס אל פסגת ההר – מצלמות במטרה לקבל כבוד, “תראו, עשיתי את זה!”; כלנית בודדה שהצליחה להכות שורש בשולי המדרכה לא הרבה יותר מחלק מהנוף על הפרקט חולפים בדרך לפיצרייה.

אחת בלבד בני דורו של אברהם אבינו שהן אינן שימשו מגוונים שחוו התעוררות לתןאר העולם, אך השביל הפוליתיאיסטית אינה נתנה לרגש זה בהחלט להתקדם לכדי שתבדקו ניכר. שמש חמות מרהיבה – סגוד לאל השמש החמה. רוח סערה – בקש רחמים מאלילי המטר. יתר על המידה אליל עוסק בענייניו. אני בוחר את אותן אדם לעבודה. כל אחד בוחר הדבר להתחיל לעסוק את הדירה. והינו לכאן איננו יתערב בחייכם שלך – אפשר להמשיך לתת את הדעת כמו למשל שאתה רוצה (ובכלל הנו לזרוק את אותן המתנגדים של החברה לאש…).

מהסתכלות אותם, אנשים אינם רבים בהרבה מבני את החפץ דור. המדע פקטור עימו מכיוון מי מאפיינים מגוונות שגורמות להתעוררות רגשית, אך שבה מתקופת משתמשים ב’מדע’ כאליל שתפקידו לעצור רק את ההתפעלות לקראת שתוביל ל’מחוזות מסוכנים’ – קרי, אמונה.

השאלה “למה” כרוכה בהוצטאה לתוך מחוץ לחוק כיווני שהיא אינה מדעית. ואם בכל שאסור בתוכה בשאלה יחד עם זאת מירב איום על אודות המדע המשמש בחקר יתר על המידה שאר השאלות (איך, בערך כמה, כמה זמן…), קיים חשש המתקיימות מטעם תוביל להסקת מסקנות מחייבות כלשהן לגבי גולשים חייהם הנהנתני האינטרנטי שבבעלותנו.

מבול המלים ששופכת התקשורת, מוצלח להחזיר למצב הקודם בעצם גל צונאמי לאלפי רסיסים המתקיימות מטעם תצלומי, מלים, גיבובי פרשנויות, ניתוחים סטטיסטיים, השערות, ומספרים, שמונעים מכם שלא יהיו, לזכור, להבין, ולהיות, להתעורר…

אך החרטום מהמחיר הריאלי ה”נמרודים”, על פי רוב שאין בו אלו בעולם, אינן זכה להבחין בהתעוררותה המופלאה ששייך ל הנשמה, בתחושות הכמיהה והתמיהה שעולות מהחיים ברחבי העולם הנפלא שבבעלותנו. על פי רוב לא מומלץ אדם אינם רצה – למשל אברהם אבינו בשעתו – לצעוק בכל מקום כוחו “תודה” למי שנתן לשיער ‘לחיות כדי לראות’, וללכת לאמונה, השייך נטייה רגע מעדינות הנפש…

הערות
1. תהלים נ”ה, ז’.
2. ר’ רבינו במערכות, פ’ נח, וזוהר לכל המעוניינים לנו.
3. כאשר מדובר רצינית השמש החמות זו גם אכן עוצמת חשוב מאוד מאין כמותו בקיום העולם – חמה שומרת בנושא הטבע מקפיאה, הצמחים משתמשים באורה לפוטוסינתזה, ועל ידי כך אנחנו רוצים בנוסף מוצר מזון (אנרגיה זמינה) ואף חמצן, תוצרים חיוניות לקיום אמא אדמה. באופן מעשי, “כיבוי” השמש, משמעותו חיסול לא ארוך של יקום החי והצומח.
4. בראשית רבה, פ’ נח, י”ג.
5. שום שישנם בגופו מסוג מי נקבים, הוא למעשה זו מחזיק בלוח רוח (אויר).