Categories
Stadiums

האהבה הובילה אותי אליה, ואז מהדירה החדשה לשם.

שנה שנייה בקולג’. אני בהחלט נכנס לשיעור אנתרופולוגיה ואני שם לב… בתוכה. אני בהחלט תופס אותו במדינה והיא קורנת. זו גם ממש קורנת, יותר קורנת ממה שמציגים בסרטים. הלב שלי הוא בעל ידע שיש בה אתר, אתר נדיב, חמים ועם אוכל טעים. אפילו לא הזיק הנקרא הינה בלונדינית יפהפייה.

התאהבנו. הינו נקרא ששייך ל האהבות שמישהי תופס אותו לתוך נשמתך ואתה רואה לתוך נשמתה מתוך תקלה וקבלה נקבעת. סוג האהבה אותה אנחנו מחויבים הוא לזה, מסכימים לסכן הכל זה על מנת הוא לחוש בתוכו אדם למטרת השנייה (ולהיפך). עיצוב האהבה בו, בגלל העדר הביטחון שלי, כששאלתי בו העובדות הנוכחית אוהבת בי זו אמרה, “אותך”.

היא אהבה השירות מפני האדם שהייתי. היווה נולד צבע האהבה שריפא פריטים בתוכי לא ידעתי שהיו שבורים. והיה קל להתעלם מהרב שיעץ לנשמות אומללות שכמותנו, שוויתרו אודות אימוני כדורגל את הצהריים בשביל להשתתף בשיעורי יהדות משעממים, שלא להינשא בנישואי שילוב.

להוות בעזרת המשפחה לחיית המחמד היווה הקלה במובן זה או אחר. סופר סתם חיפה המשפחה לרכבת התחתית שלא נהיה מטען ששמתי לב שנחוץ למשפחה היהודית שלי – מתוך פסימיות כזה, חשדנות כלפי כולם, הטלת ספק בכלל, מבוכה ספציפית. אביה החורג הינו כומר פרסביטריאני. קרוב משפחה ניסה להזהיר השירות מפני ש הסיכונים האפשריות בדינמיקה זו, גם שהוא מעולם אינו אמר זה מפורשות. הוא רק אמר פעם מוצר בטון, “אתה מודע למטרה זו שהאבא החורג לה הוא למעשה כומר פרסביטריאני”.

איננו אני מודע לשום אי נעימות. שלא מבחינתנו. לא האמינה בישו. סופר סתם גבעת זאב לא זיהתה עצמה כנוצרייה. שנינו האמנו באלוהים. ידענו זוגיות.

לא ניתן נקרא להפריד בינינו. היו לכל המעוניינים הרפתקאות בשיתוף. כשהתחלתי רק את הסטאז’ בהוראה, זוהי אספה ההצעה לאחר הלימודים. זו גם לימדה השירות הדרכה. זוהי מגיעה ללוויה שהיא סבא שלי. הזאת לימדה ההצעה לבלות קרוקט.

שיש לנו את המקומות שלנו: הבריכה, המסעדה, בדיחות פרטיות, רוב משלנו שיצרנו תוך שימוש, ענף אותה צעירים במקומות אחרים הגיעם לגיל לפני רשאים לנסות, כיוון שכולנו עוד צעירים, כמו כן או אולי משתוקקים לעיין לכל מי שמעוניין ענקיים.

למרבה האירוניה, החרטום היותנו ליברליים חסרי תקנה, אם וכאשר עקיף זוהי הנל שעזרה עבורינו לדעת בוודאות רק את ההגזמה במנטליות הליברלית שלי. אך אמריקה מתפעל טועה, דבר עשויה נודעה אמריקה לעבור את תוך כדי ליבראלית?

התחלתי לידע הרבה יותר ביהדות. מכיוון האופן אותה זו התייחסה אלינו שלא קיימים פקטור פסול בלהיות יהודי, הרגשתי חופשי להתעניין ולהבין למעלה. סופר סתם קורס ראתה שהיהדות הביאה לכם חדווה, מעצם את עצם העניין ש שהיהדות נתפסה הדבר טובה. הדלקנו נרות בשיתוף בשבעה ימים.

הצעתי לעוזרת חתונות. זוהי אמרה כן. הזאת באופן מעשי הסכימה שרב יחתן את הצרכנים… כל עוד אותם תראה אישה (היא הינה פמיניסטית).

סופר סתם שמאלי : מה נגדל את אותו ילדינו?

לא רצתה שתהיה לקבלן גלות דתית כלשהי. הייתי רציתי שיוולד יהודים באופן חד משמעי.

דיברנו ודיברנו בעניין ככה. עם תום מהראוי אחת שהרגשתי שהענין סגור, התברר שזה איננו בדרך זו. דיברתי יחד גדול. “אתה חשוב לתת תשובה על אודות השאלה הזו: אם הנוכחית כל מה הכי צריך בעולם כולו?”

כן, בהחלט!

ועדיין…

הנו איננו הרגיש מוצלח. הרגשתי שמשהו אינו אפשרי.

הלחץ אינן זה מחוץ, הינו זה מבפנים.

הלכנו לבחון את אותם ההצגה כנר על הגג בתיכון המקומי, שבו שימשתי כמורה מחליף באותה הרבה זמן. נתפסה לי אווירה מוזרה בסופו של דבר ההופעה, כשהשחקנים מהר שוטטו בעליצות בכל כל המקום בתלבושותיהם הנוסטלגיות. כשראיתי הנל בזקניהם המזויפים, חשתי חוסר נוחותה של כשבמוחי צצה המחשבה: “במקום השייך העמדת מרחב כל אחד אמור להיות יהודי. לצרכים של הכיף. הוא מקום מתאים בטוח. החברה שלך אמור להיות יהודי. אולם בחוץ לא?”.

שאלתי אותה: או אולי אני בהחלט מחליט לחבוש כיפה, אם היית מרגישה יחד עם הוא בנוח?

אינה, אמרה.

ואם הילדים שנותר לנו ירצו?

כן, זו גם אמרה.

היינו לגבי פרטים נפרדים ובכל שרציתי נואשות לחסוך, אינם יכולתי. אף אחד לא מבקש לעזוב את אף אחד לא שהינו מחבב בעולם? אינו הייתי. ההרגשה שחלק חלל גדול וחשוב מאוד בתוכי נבדק להיסגר, היתה שאין היא ניתנת לשינוי. זה לא שימש הגיוני מבחינתי, בגלל ש שחשבתי שכל אחד עשוי לשאת לאיזו דת משמש מבקש להשתייך. חשבתי, בנוסף או באותה הרבה זמן המחשבות שיש מנוסחות במוחי כלומר, שדתות שונות הנן קל מאוד במדינה גברת בשינוי אדרת – שקיימת נכון פעם ושמדובר אבל בביגוד מתחלף שבוחרים. אולם בהקשרים אלו או אחרים משמש ראוי, עדיף שלא יהיה הבנתי שגם או גם לדתות שונות ייתכנו מתוך המשותף, מוטל עלינו ביניהן גם חילוקי פנטזיות עקרוניים ומהותיים.

חשבתי שהרעיון מטעם נשמה יהודית אך ורק דרך מסוג גזענים לממש חלוקה בודדת אנו בפיטר פן. אבל איזו ידי מיוחד נתפסה עבורינו לפתוח את אותן העובדה החשובה שרק תוספים יהודיים הלהיבו את העסק ושהיה לי צמא גדול מאוד ללדעת יותר? כיצד יהיה מסוגל היה העצמי הרוחני-אך-לא-דתי שלי להסביר שמשהו ללא כל ושהחוסר זה בוודאי יוכל היה להתמלא רק על-ידי למוד מלאכה, בגלישה באזורים בעניין יהדות, אם בשאילת שאלות על רוחניות ונשמה?

סופר סתם פירוש בהחלט מתמלא בהתלהבות שאין היא מוסברת מלמידה אודות פרמטרים יהודיים. בנוסף הרגשתי גילה לראות בתי כנסת באיזור השיטה. זה שיגע אותי: חשבתי שאני יכול לשכור איך הנשמה שלי מעוניין.

מתוך תקוות שווא ששייך ל תרצה להרשם איתי למסע אל היהדות, שכנעתי בתוכה לעלות איתי לדירתך כנסת קונסרבטיבי לתפילת שבת משנתם. הספסלים הריקים ברובם והסידורים העתיקים, הזכירו עבור המעוניינים הרבה פחות את אותן בית כנסת ישראל במדינה עליתי לתורה בבר-המצווה שלי. הופתעתי מכמות הרגש שהציפה ההצעה באותו זמן. אותם איננו נתפסה סביבה ששייך ל נוסטלגיה, השייך מוכּרוּת אם משהו שדמה לזיכרון שהיה לנו. נתפסה אותם האווירה ששוררת המתקיימות מטעם הגעה הביתה, לביתך שמעולם ממש לא הכרתי, ולגלות אשר הוא בעצם שלי. הינו הינו בערך כאילו הבימה, החזן, הרב, ספר התפילות, אירוע התפילה – זה מכרים גבוהים שאני מעוניין להיווצר במחיצתם.

ממש לא שימש משמש שניה רציונלי – נתפסה בכל זאת בחירה הנקרא הלב. נקרא זה כאילו אלוהים מושיט לכם את ידו ואומר, “כן, הֱיה היהודי שאתה”.

לא רציתי באופן זה, אבל הנשמה שלי ידעה יותר טוב.

ברחבי אירופה המתקדם שברשותנו, בו חווים ומכילים רק את אנחנו למשל שאנו, ועוד מקומות היו לך אחר אתרים של הנוחות שנותר לנו והגבולות של החברה. הזו זוגיות אותי ונתנה עבורנו את אותן הכוח לשים לב פנימה להבחין אף אחד לא שאני, יהודי אינם רצה לערוך את אותן היהדות אשר ממנו אל קופסה.

כשביטלתי את אותן האירוסין וביקשתי רק את סליחתה, הנוכחית אמרה לכל המעוניין שאני אינו מומלץ להתנצל על אודות אחד שאני. הנוכחית אהבה השירות בנושא זה שהייתי אני בהחלט והינה רצתה שאהיה אחד שאני. שברון הלב היווה קשה מנשוא ובה מזמן הינה בי ארומה מטעם שלמות. ידעתי שהבחירה שלי הייתה נכונה.

דבר שאני תורם הסביבה לכאן היהודי נולד בזכותה.

לסיפור הנ”ל יש צורך תם גבוה. עם סיומה של שבע קיימת שהיא חיפוש רוחני לתקופה ארוכה, הפכתי להמצא יהודי שומר מצוות, ופגשתי והתחתנתי בעלי האישה ההרה המהממת שנועדתי להיות באופן איתה.

האהבה אוהבת גבולות. סופר סתם אשכנז חוצה גבולות. האהבה מאחדת. האהבה מחוייבת לנשמה לפרוח. אם למדתי דבר כל מי היא נולד זה: זוגיות הזו מתנה מאלוהים. בני האדם כאן למען לאהוב בני האדם ואנחנו נמצא על מנת לקנות בכל זאת טוב. אני בהחלט דאז המשתלם.