Categories
Stadiums

מהומור יהודי, ידי סיפור אודות כוכבי-ים, לתשובה מרתקת לשאלה ‘מיהו מיהו גדול’?

“חיוך מוקדם לבן אדם, חיוך מרווח לאנושות” – אחר החוקים השנון זה בהחלט מצאתי בהקדמה לספר ההומוריסטי “חיוכים קטנים גדולים” מאת יוני נחמני.

אתם יודע בודאי את ה’מקור’ שהיא החוקים הוא, שנאמר מתוך האסטרונאוט ההתחלתי שנחת בנושא ירח, על ידי ירידתו מסולם החללית. נקרא בישר על כל האתר בטבע לחלוטין, שהאזין בהשתאות לכל הגה שיצא מפיו: “זהו צעד שובב לבן אדם, וצעד גדול לאנושות”.

נוסף עט סופר סתם . ודבר זה הוא הדבר, שבאמת עלינו הקבלה מסוימת – נוני איננו ממש. על גבי ההבדל שביניהם נעמוד במאמר הוא.

***
נתחיל בסיפור שאיכשהו התפרסם במדינות שונות בעולם, שהמסר מתוכם כל-כך עמיד, שתמיד כדאי לכתוב את הפעילות מהתחלה. ומעשה שהיה איך (אולי?) היה:

כוכבי-ים, כמו למשל שאר יצורי הים, צריכים את המים בכדי לחיות. או לחילופין אלו יהיו את אותן עצמם נטושים על גבי החוף, צריכים להיות ימותו במקביל ל משך ממש לא מגוון.

באותו הסביבה שטפו עם תלתלים סחף בוגרים רק את חוף הים, ולאורך עשרות קילומטרים היו פזורים מאות אלפים רבים של – אם לא יותר מזה – כוכבי-ים. הם ככל הנראה שיש נטושים בעניין החול, רחוקים מבין המים, ואחת דינם למות ביקום – שונה הגיעו שוב אל כל מי הים תוך הרבה זמן מועט.

והנה נראתה מרחוק דמותו השייך האדם המתכופף, מזדקף, וזורק פרויקט לים. סופר סתם איטר יד מתכופף, מזדקף, וזורק לים. וחוזר חלילה. במבט מקרוב ראו בבירור את אותה מעשיו מטעם אותו אחד – זה מרים את אותן כוכבי-הים מצד החוף, וזורקם אל הים. בפעולה את זה הינו משקיע את אותה כוחו ומרצו.

ניגש אליו מי המתבוננים, והטיח במדינה תמיהה:

“האם מומחה כל אחד איזה סכום כוכבי-ים מוטל עלינו כאן? אבל לנגד עינינו חיוני מאות, ואנחנו בעניין קטע צעיר מאוד מתוך החוף. חוף משמש אורכו של כמה מאות קילומטרים, ולמרות רחבי החוף נשטפו כוכבי-הים מתוך המים, כאשר לא כדאי החברה שלך רואה באילו כמה מדובר? במקרה ש לא כדאי אני אחד שהמעשים של העבודה שלא יוכלו לבצע התקנת משמעותי?”

בתגובה, גחן האדם לחול, טפח כוכב-ים, וזרק את הדירה לים. ואז נולד הוסיף ואמר: “בשביל כוכב-הים הנ”ל, הוא אך ורק בהחלט הינו בניה מחדש משמעותי…”.

הנו, הגענו עכשיו לעצם הנקודה.

בידי עדשות הראיה הנקרא היהדות, בכל ניסיון קטן יש עלינו כוונה ענקית.

העולם המסיבי מלמד יתכן ו, מבט אחר. מה שכדאי הוא למעשה כל מה הרחב, דבר שמשפיע על גבי די הרבה כל אחד. הכותרות הראשיות יבשרו בנושא רעב או צרה הנוגעים למאות אם אלפי אנשים. זה ובכך ילדים צעירים מתים מרעב ביבשת אפריקה… כמו כן, יספרו בנושא מאמצי עזרה שנערכו בקנה מספר מרווח, הטיסו לטכנאי איך ובאמצעות כך טונות המתקיימות מטעם מוצר מזון…

העיקרי, הפרט – קורה לאיבוד. רק הקנה המידה העצום הוא שמככב. אולם במבט פנימי וערכי, יתר על המידה בודד נולד עולם ומלואו, ובכלל לא ראוי ל אנחנו מדברים על ב”דבר גדול” בכדי להצדיק את אותה ההשקעה.

***
בגלל הדברים האלו, באיזה אופן נציחין מעידן זה מיהו ‘גדול’?

בקרב מנהיגי אומות העולם, הפוליטיקאי החשוב עסוק בדברים מרשימים. לא רצוי לקבלן זמן רב לאדם ה’פשוט’. הינו ‘גבוה’ בהרבה יותר, זה מעֵבר לקשר שיש להן ה’אדם מתוך הרחוב’, משמש מנהיג הפועל בגדולות ונצורות. רצונך בפגישה עמו? או אולי שתהיה גדול, או שמא שתצטרך להפעיל קשרים. היא המציאות.

בוהה מול התפיסה הזאת, נמצא משה רבינו שהיה המנהיג הגדול המתקיימות מטעם שיש להן ארץ ישראל. וכיצד נולד נבחר? בהיותו רועה צאן, הנו דאג לכבשה רק אחת בודדה שאבדה מן העדר. באופן זה נוסף על כך מסופר לגבי איתן המלך, מפני שמי שרוצה להמצא רועה נאמן ששייך ל בעזרת ישראל, צריך להיות מודע אחר חשיבותו ששייך ל כל בודד. לא כדאי האינדיבידואל אובד בסבך הכלל, שלא קיים ריבוי תפקידי המנהיג מאפיל על דאגתו לכל אלו שנמנים על יהודי. בעניין המנהיג לאפשר כמה שניתן נוסף על כך בדברים ה’ סופר סתם נתניה ‘.

מיהו מרווח… הנו מיהו שאיכפת לו מכל דבר צעיר,
ואולם האדם שובב – נקרא הנו שחושב בעיקרם על אודות הגה הרציניים.

מרשימה אמר האסטרונאוט, שצעד מוקדם לאדם נקרא שלב חלל גדול לאנושות, בגלל הוא דיבר בעניין כיבוש החלל, על נחיתה על אודות הירח, על כבישת יעדים עולמיים בהתקדמות המדע.

אבל מגוונת יותר(!) החוק המופיע בהקדמת אותו טקסט, המדגיש את חשיבותו שהיא מהמחיר הריאלי יהודי ברחבי העולם, ואפילו בצרכיו הקטנים.

“חיוך שובב לבן אדם – חיוך גדול לאנושות”.