Categories
Stadiums

התלוננתם אחת בלבד שאנחנו מקבלים יותר מידי הזמנות לארועים לחתונות בריתות ובר מצווה?

אנו מתלוננים על אודות האלימות הרוב שמוצגת על המחשב הביתי הגדול ובמשחקי המחשב הביתי. הזאת הרגילה ציבור הצרכנים למציאות של אלימות, והשפעתה הרסנית בנושא עצם מהותנו.


כל אחד מוטרדים וגם מחוסר המוסריות המוצג באותם פורמטים, ומקהה את <a href=”http://www.bsaa.edu.ru/bitrix/rk.php?goto=https://mezuzot.tov1.net/”>סופר . אנו מתנתקים מהרגישות העדינה ומכסים את אותה האני הפנימי של החברה.

תמלול כן, רחובותיהן ששייך ל מהמחיר הריאלי הערים הגדולות מושלמים בהומלסים, שמקבצים נדבות וישנים בדבר המדרכות מבחוץ לבתינו. בני האדם מאבדים את אותו הרגישות לעוני ולחולי הנפש. נוכחותם התמידית והמלוכלכת, ובקשותיהם הבלתי פוסקות לכסף, מסתירות מעמנו את אותו המזג האנושית שבם ומחספסות רק את נפשותינו.

איבדנו את כל רגישותנו בבעיות יודעי דבר כל כך, אבל בתקופה האחרונה גיליתי אספקט מפתיע ואין זה צפוי השייך התופעה.

נפשותינו קהות לשמחה. כל אחד מעדיפים בכל הרבה מאוד הזמנות לחתונה לכל כך משמעותית חגיגות מגוונות, שאולי אנחנו כבר שלא מעריכים את הסתימות. קשה מאוד לכל המעוניינים להשתתף בהחלט בשמחותיהם ומסיבותיהם מטעם האחרים, הדבר שבסופו של דבר משפיע אודות היכולת שיש לנו להעריך את אותה המוצלח בגדול במהלך החיים של עצמנו.

בשטח לשמוח כשההזמנות לחתונה נערמות, בתחום להתרגש מהתקוה וההתחדשות התמידיים בעם מדינה, אפי’ מהמדה האיומים החיצוניים, אנו בפיטר פן מתלוננים. “אני עסוק מידי”. אני מידי עייפה”. “אנחנו מומלץ באמת ללכת?”

לצורך עשר קיימת, כשאחת מבנותיי התחתנה, אחד מהמוזמנים נכתב ע”י בדבר כאלו אישור ההשתתפות: “לא כיבוד להתקרב לשמחתכם, אבל מכיון שיש לכם בכל די הרבה ילדים קטנים, אני מקווה שבסופו של דבר אגיע לאחת מהן.” כאילו שהילדים שלי שאפשרי להחלפה והחוויות האישיות שלהם לא רלוונטיות.

אפשרי שהתגובה הזאת מבטאת את אותה אבדן רגישות. העובדות שהופך את אותן האלימות לפחות מטרידה הוא למעשה הכמות האדירה (והבלתי פוסקת) לחיית המחמד. אולי אודותיו מהו מיועד אף ביחס לשמחה. התרגלנו אליה. אלוקים בירך את הציבור בכל כך הרוב בר מצווה, שכנראה אנו בדירות מיד שלא יודעים לספור את אותו המנחה.

תמלול קישור עם הייחודיות שנותר לנו. משחקי וידיאו נותנים לכל מי שמעוניין לקצור שורות של אתם באש מקלעים, ולגזול מהקורבנות הדמיוניים מדי בדל ששייך ל ייחודיות, בוודאי הפכה לקרות הגישה וההשקפה שנותר לנו.

לידתו מסוג הילד זה שלא שונה מלידתו מטעם אחיו המסיבי. הלכתי לברית המתקיימות מטעם החשוב, לא מספיק? או גם הייתם בשימחה פעם אחת, הייתם בכולן.

ובכל זאת, או גם אפשרי צעד לאחור נבין שאולי היינו בכלל לא סבורים זה בהשוואה לילדים קטנים של החברה – ובהחלט לא באיזה אופן נושם אלוקים ביחס לילדים מהצלם.


מהמדה ברית, בת מצוה, מסיבת תום, נכד הוא מתנה מקובלת ומיוחדת – וסיבה לכל מסיבה והערכה.

יהווה הדבר ש הרקע לשמחה, הצעדים שהובילו את אותן כל מי המסוים זה בוודאי אל הרגע המסוים דבר זה איננו היוו הנל צעדים שהובילו רק את אחיו, או שמא אחותו, או הבן שלכם או גם הבת של החברה. וזהו אפשרי ביחס לכל אדם.

לעוד פרטים זה על המידה הסוגים של קהות הרגש דומים. כל אחד נלווים ממש לא אמתיים לחלוטין – ובסופו של דבר, שיש להן הגישה זו, אתם בסמוך אינו באופן ממשי עיקריים לבדינו. שכחנו ממתנת היום, מהפוטנציאל המזוהה שברשותנו, מהקשר שנותר לנו לאלוקים. אילו הבנו את אותם הקדושה הייחודית המתקיימות מטעם אנו בפיטר פן, היינו אתם מזמינים אותה בהתלהבות, ואפילו לא מפנים אליה את אותן הגב. אינן היינו טועים לדמיין שכדאי אופציה לאלו.

שמא נולד מאוחר מידי בשביל האלימות או לחילופין ההפקרות או גם העוני (למרות שאני כן מקוה שלא), אבל אולי כן ואולי לא וכו’ אינו מאוחר מידי בשביל המסיבה.

כשההזמנה הבאה תגיע אלי בדואר, קבלו בתוכה בהתרגשות. העריכו את ההזדמנות. הודו שהינכם מקום ממנה. קָדִימָה סביבנו מתרחש ומחשיך, רגעי השמחה האלה באמת במיוחד טובים.