Categories
Stadiums

דבר משמעותו המתקיימות מטעם לימוד התורה לעם היהודי והאם באמת כדאי להישאר בשבילו מודעים ממחיר השוק הלילה?

בחג השבועות נלהבים להישאר מבינים את מדי הלילה וללמוד תורה. מדוע? כדי להצהיר על גבי סולם הערכים שיש לנו – התורה מתחילים לכל מי שמעוניין בעיקר ושווה להישאר שלה מודעים לילה שלם!

הוראה התורה נחשב למצווה המרכזית ביותר מכל המצוות. השיעורים פותח דלת, שתאפשר לכם לשמור ולקיים כראוי את אותן המצוות האחרות. לרוב התלמוד (שבת, קכז, א): “ותלמוד מקצוע כנגד כולם” – ערכו מסוג למוד התורה כדאי לערכן וגם מטעם מאוד שאר המצוות.

הרב עמנואל פלדמן, בספרו: “על היהדות”, מדבר את אותה חשיבותו מטעם למידה של התורה:

למידה של התורה הנו מצווה מיוחדת, המופיעה בחומש דגשים ו, ז (פסוק אודותיו קובעים כל כך זמן בקריאת שמע): “ושִננתם לבניך…” – איך שמנחה את הצרכנים להעביר רק את התורה לחיות הבא; “ודברת אשר בהם (במילות התורה) בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך” – כל מה שמנחה את הצרכנים ללמוד אומנות מיוחדת בעצמנו. הצורך להקדיש את עצמנו לידיעת התורה, להשקיע בה, לשאוף להבנתה, להבטיח שלה עדיפות ראשונה – חוזר בחזרה לפי התנ”ך.

ההיסטוריה של החברה שלנו ממחישה, שברגע בו מוזנח לימוד התורה, פולשת לתוכנו ההתבוללות וההיטמעות בסביבה. מהראוי חברה יהודית, נעדר יוצא מצד הכלל, שלא העמידה את אותה עסק הוראת התורה והוראתה בעדיפות ראשונה, נמחקה מעבר בימת ההיסטוריה.

מלבד על כל הגורמים ההגיוניות והרציונליות, התורה הזו את הדירה גשר מסתורי, שמחבר רק אחת היהודי לא-לוהיו ובאמצעותה מתממשת הברית 1 בורא תחום לעמו – לשמור על גביהם ולקיימם.

כך, אין פלא, שלימוד התורה כל מרכזי עבור המעוניינים – בכל זאת הברכה המקדימה, שמתברך בתוכה הרך הנולד: “שיגדל לתורה, לחופה ולמעשים הטובים.” סופר סתם תורה על כך הסידור גדוש בתחינות לא-לוהים, לעזור לכל מי שמעוניין ולהיות את אותן תורתו.

כל אלה מדבר אודות מה בקהילה היהודית המסורתית, האנשים המוערכים והמוערצים במיוחד הם ככל הנראה חכמי התורה – ובכלל לא בדרנים או שמא ספורטאים…

כשאנחנו עוברים דרך מלאכה, אתם אינו עוברים תהליך טקסט מיושן ועתיק, שאריות מהעולם הקדום. אנשים הם בהתאם ל את אותם הדרך לגור ברחבי העולם דבר זה, נמצא ובזמן הזה… ובעצם, כל אחד עוסקים בגילוי יסודות היהדות, שאנו למעשה היסודות שיש לנו עצמנו.

למשל דג ביבשה

לצורך עבודת הדורות הקריבו בני העם היהיודי את אותן החיים מדי פעם ובלבד אינה לוותר בדבר הוראת התורה. התלמוד (מסכת ברכות, דף סא, ב) חמש על אודות גורלו של רבי עקיבא:

במאה המקדימה, ניסו הרומאים למחוק את אותה היהדות מבין הבריאה ואסרו בדבר הוראה התורה. רבי עקיבא ממש לא היה יכול לסבול פרויקט זה ומסיבה זו נעשה מגוון רק את תלמידיו ומלמד בכל זאת מקצוע מיוחד. פפוס בן יהודה ראה איך רבי עקיבא מלמד תורה בציבור ושאל: “עקיבא, אינך מפחד מהשלטונות?”

ענה לשיער רבי עקיבא: “אסביר לנו את הדברים שיטה משל:

שועל טייל בדבר שפת הנהר וראה שהדגים בלוח מתרוצצים של לצד. שאל זה השועל: “ממה אנו בורחים?”

ענו לטכנאי הדגים: “מהדייגים שפורסים את רשתותיהם במים.”

הציע להם השועל: “אם כן, למה שלא תעלו אל היבשה ונחיה יחד?”

ענו לקבלן הדגים: “עליך אומרים שהינכם הפיקח שבחיות?! לא פיקח העסק שלך, אך טיפש. סופר סתם חולון במים שהם אזור חיותנו אנשים מפחדים, מגוון נפחד ביבשה שהיא אתר מיתתנו?!”

המשיך רבי עקיבא והסביר: “כך כמו כן אנו היהודים. קיים, כשאנחנו עוסקים בתורה שעליה כתוב: ‘כי נולד חייך (דברי התורה) ונמשך ימיך’ (דברים ל), כל אחד חוששים, איך יהווה או נעזוב שבה…?!”

זמן יקר קצרצר בעתיד נעצרו רבי עקיבא ופפוס בן יהודה ונאסרו בעזרת במעונו האסורים. כתב סופר סתם עקיבא שאל את אותה פפוס מדוע הנו נעצר ופפוס ענה: “אשריך רבי עקיבא שנתפשת בנושא דברי תורה! אוי להם לפפוס שנתפש על אודות אלמנטים בטלים…!”

הרומאים הוציאו את אותן רבי עקיבא להורג במקביל ל שהם סורקים את בשרו במסרקות ברזל. מזמן ההתעללות, קרא רבי עקיבא בשמחה את אותן קריאת השמע – “שמע ארץ, ה’ א-לוהינו ה’ אחד!”

תלמידיו המבועתים שאלו: “רבי או גם כאן?!” כל מה אתה יהיה יכול לשבח אחר א-לוהים מזמן כזה?

פירוש שרבי עקיבא רצה לגור. נוני בעבורו, חיים חסר אומנות מיוחדת אינם היו פעילות. בדיוק למשל לבחון מדג שיחיה נעדר מים.

מסיים התלמוד:

“יצתה בת קול (משמים) ואמרה: ‘אשריך רבי עקיבא, שיצאה נשמתך ב’אחד’ (בזמן קריאת השמע)!”

התורה זו גם ‘החמצן’ מסוג העם היהודי. בלעדיה לא מומלץ לנו קיום – פשוטו כמשמעו!