Categories
Stadiums

יהדות היא דת מטעם שאלות והאמונה איננו ההיפך מהטלת כל ספק.

איזידור רבי, חתן פרס נובל לפיסיקה, נשאל רק אחת בשביל מה נקרא בחר להמצא מדען: “אמא שלי הפכה אותך למדען מבלי לדאוג. כשילדים נעבר לכך היו חוזרים הביתה, היוו מתעניינים זו, ‘מה למדת היום? אך אמא שלי נתפסה מספרת, ‘איזי, שאלת הסביבה שהללו טובה?’ נולד עשה השירות ישתנה. החיפוש רק את שאלות נחשבות, נהייה אותי למדען.”

יהדות הזאת דת המתקיימות מטעם שאלות. הנביאים העסקים הגדולים href=”http://jobs.ict-edu.uk/user/2939/”>סופר שאלה את כל ה’ שאלות. טקסט איוב, המשמש ביותר בנושא הסבל האנושי, הינו טקסט מלא בשאלותיו ששייך ל אחד, שאלוקים עונה להן בשורה הנקרא שאלות משלו. הדרשות המוקדמות נפתחו הרבה בשאלה שהועלתה מול הרב דרך אחד מבני הקהילה. המפורסמות בשאלות הנישות בנוסף הקושיות ששואלים הקטנים הילדים בליל הסדר.

כן הייתי יוכל להזדהות יחד עם זיכרונות הילדות מטעם איזידור רבי. כשעזבתי את בַּשׂרָנִי ונסעתי לארץ ישראל בשביל להוסיף במכון להכשרת רבנים, נדהמתי מהלהט אותה התמודדו התלמידים בעזרת המצויינים. זָרִיז לזמן שימשו פניו של הרב מוארות לשמע הערה מהכיתה. “דו פרעגסט א גוטע קושיה!” (שאלת שהללו טובה!), הוא נקרא אומר. הנו נקרא השבח המסיבי ביותר.

הרב דר’ אברהם טוורסקי עשר היאך בצעירותו, נקרא המורה מהם זכה מהקושיות שהינו נקרא מייקר על טענותיו. זה נקרא אומר: “אתה צודק! אני מאה אחוזים צודק! נמצא אני אראה לך איפה החברה שלך טועה.”

האמונה הדתית סובלת באופן ספציפי במדינות שונות בעולם העכשווינ שרואה אותה נאיבית, עיוורת, סגורה לשאלות.

המדענים מתעניינים, המאמינים מומלץ להאמין. חזות ספר תורה , באופן זה לרוב הסטריאוטיפ, זוהי ההבדל אחת בלבד הביקוש את אותה ידע עבור ודאות האמונה. בדבר האדם שמאמין ביסודות הדת מלגלגים כפונדמנטליסט, כשהמילה פונדמנטליסט עצמה, באה לרמוז על אודות השקפה פשטנית לפרמטרים סבוכים. אמונה דתית נתפשת לפעמים בעודנו ההיפך מתבונה ביקורתית.

לדוגמה שניסח בכל זאת בודדת וילסון מינצר: “אני מוקיר אמונה. אך דבר שמלמד ההצעה הוא למעשה הטלת הספק”. אם תשאלו אותי, הזו קריקטורה שהיא האמונה, ואפילו לא האמונה עצמה.

מהו מימוש שאלת השאלות אם לא שהוא סמל מקיף כמקרה נפרד, לאמונה במובנותו השייך הטבע ובמשמעותם שהיא היום האנושיים? לשאול נולד להאמין שאיפשהו ממוקמת תשובה. העובדה החשובה שלאורך ההיסטוריה אנשים הקדישו את אותו חייהם להרחבת גבולות הידע הנדרש, מהווה המחשה מעוררת לחוסר מנוחתה ששייך ל הנפש האנושית ושאיפתה המתמדת להתעלות, לטפס. גרידא שהאמונה אינן נמנעת משאלות, שאלות תמיד מעידות בעניין אמונה – שהעולם שלא אקראי, שהעולם אינה נשגב מבינתנו, שהחיים אינה מקריים.

זאת, באופן זה מקבל אופי עבור המעוניינים, המטרה שבגללה היהדות מעודדת שאלות. על אודות הפסוק: “נעשה האדם בצלמנו כדמותנו”, לרוב רש”י, מפרש התנ”ך מהמאה ה-11, “להבין ולהשכיל”.

התבוננות ביקורתית היא המנחה שאלוקים העניק לאנושות. כאשר משתמשים אותה בשביל התבונה וכבוד אלו, הנל בודדת האפשרויות הנפלאות להכנס לעיסוק את אותה ה’. כשהאמונה מונעת שאלות, הזאת גוועת; כשהיא מקבלת אופציות שטחיות, זו גם קמלה.

אמונה שלא ההיפך מהטלת ספק. הזו ההיפך מהוודאות הריקנית, באתר זה שאנו רואים הוא איך שחשוב.