Categories
Stadiums

סיפורה המדהים של ההשפעה היהודית, על אודות ייסודה ששייך ל הדמוקרטיה האמריקאית.

הקמתה ששייך ל אתרים הברית שהיא אמריקה, מציגה שמחה נדיר בהיסטוריה העולמית – אומה שהייתה דמוקרטית מראשיתה, ששורשיה נעוצים בתנ”ך, ואחד מעיקריה במקום ראשון – סובלנות דתית.

היעד לזה נובעת מהעובדה, שרבים מסוג אחד המתיישבים הראשונים שאכלסו אחר “ניו-אינגלנד”, באמריקה המתקיימות מטעם המאה השבע-עשרה, שימשו פליטים פוריטנים, שנמלטו מרדיפות הדת באירופה.

הפוריטנים התייחסו להגירתם מאנגליה, כאל עוד פעם היסטורית בדבר יציאת מצרים היהודית. עבורם, אנגליה הינה מצרים, המלך האנגלי נמכר בשם פרעה, האוקיינוס האטלנטי – ים סיום, אמריקה – ישראל, והאינדיאנים – הכנענים הלא חדשים. הפוריטנים ראו אחר עצמם, מינימום ושאינם יותר מזה, כעם ארץ אידיאלי, הנכנס לברית מעניינת בשיתוף א-לוהים, במדינת ישראל מאתגרת מובטחת…

חג ההודיה – שנחגג לראשונה ב- כנס לאתר כנס , שנים עם סיומה של עגינתה המתקיימות מטעם ה’מייפלואר’ – מתוכנן במקורו בשנים האחרונות מקביל לעת הכיפורים היהודי; הינו נמכר בשם אמור להיות עת השייך צום, בהצצה עצמית ותפילה.

כתיבה גבריאל סיוון ב-The Bible and Civilization (התנ”ך והציוויליזציה):

“אף קהילה נוצרית בהיסטוריה, אינו הזדהתה יותר מזה בעלי חברי המעצב, מאותם המתיישבים במושבת מפרץ מסצ’וסטס, שהאמינו, פשוטו כמשמעו, שחייהם מייצגים התחוללות מחודשת השייך הדרמה התנ”כית מטעם האומה העברית… מהגרים פוריטנים אלו, הקצינו את אותם תפישת המצב וראו רק את עצמם, כשארית הנבחרת המתקיימות מטעם הכנסייה, שהושחתה שיטה ‘אסון בבל’, וכאנשים שנבחרו על ידי א-לוהים, למען להקים רק את קהילתם, על גבי מעמד הברית שהתקבלה בהר סיני.”

קודם לכן, במסגרת המהפכה הפוריטנית באנגליה (1642-1648), שאפו הקיצונים הפוריטנים להחליף את אותם החוק האנגלי המלא, בחוקי התורה השייך הברית הישנה, אולם אינם הצליחו בדרך זו. באמריקה לעומת זאת, נתפסה על ידי חופשית בהרבה יותר להתנסות בחוקי התורה, בחקיקה המתקיימות מטעם המושבות – וזה באופן ממשי מהם כרטיס מתיישבים כבר החל.

החקיקה המוקדמת מאוד שהיא מושבות ניו-אינגלנד, נקבעה כולה על אודות מעמד כתבי הקודש. בכינוס ההתחלתי בניו- הייבן, בשנת 1639, הצביע ג’והן דוונפורט בבירור, בעניין עליונות התנ”ך, כיסוד החוקתי והמוסרי מסוג המושבה:

“כתבי הקודש מראים כל מושלם, לכל ההתנהלות והשליטה מסוג כל אחד, בכל מקום החובות שאנו רשאים למלא, הנן כלפי הא-ל ואלה כלפי כל אחד, כמו כן בשלטון אל המשפחות ובקהילה ואף בנושאי הכנסייה … מהם הא-ל ישמש החוק הבודד שאליו מומלץ להתנהג בארגון מעשי השלטון באחוזה את זה.”

מאוחר הרבה יותר אימצו מחוקקי ניו-הייבן קובץ טיפים – החוקים ששייך ל 1655 – המכיל 79 חוקי, שמחציתן מסתמכות בנושא מקורות מקראיים, וכולן באופן מעשי נובעות מהתנ”ך העברי. המושבה בפליימות’ החזיקה בקובץ טיפים טובה לזה מטעם האספה במסצ’וסטס, ש אימצה ב- 1641 אחר “חוקי החומר של ניו-אינגלנד”, המבוססים על פי רוב מאוד בעניין תורת דוד.

פירוש שחסרה לפוריטנים מסורת התורה שבעל בפתח, כש סייעה ליהודים להבדיל את אותה כולל התורה. לכן, זה פירשו אחר ה תורה לפי הבנתם האישית ונטו במקרים רבים לפירושים מילוליים. העובדות שהוביל לקביעתן מטעם חמש החוקים של קשוחות וקיצוניות, שמעולם ממש לא שיש מקום מהמשפט העברי.

השפעה יהודית על גבי החינוך

התנ”ך שיחק איכות מהותי, כמו כן בייסודם שהיא כמה מהמוסדות החינוכיים, ובכללם: הארוורד, ייל, ויליאם אנד מארי, רטגרס, פרינסטון, בראון, קינגס קולג’, ג’והנס הופקינס, דרתמות’ וסוגים נוספים.

רבים ומגוונים ממוסדות השכלה גבוהה אילו, אפילו אימצו לעצמם 5 מלים עבריות עד ביטויים, כחלק מהחותם המאפיין זו. בסמל המתקיימות מטעם אוניברסיטת ייל, הצלחת לסרט שמורכב מ כתובות המלים הלטיניות: “Lux et Veritas”, מופיע ספר פתוח ועליו כתוב בעברית “אורים ותומים” (שהיו בחושן שהיה מושג על גבי חזהו הנקרא הכהן המסיבי בדירה המקדש). חותמה השייך אוניברסיטת קולומביה, כולל את כל השם העברי השייך הא-ל בחלק הראשוני העליון, ומתחתיו סרטון וידאו שעל גביו מופיע השם שלו העברי ששייך ל אדם המלאכים. דרתמות’ משתמשת באותיות עבריות במשולש, בחלק המרכזי-עליון מסוג חותמה.

השפה העברית הייתה כל כך נפוצה בשלהי המאה השש-עשרה ובראשית המאה השבע-עשרה, שמספר סטודנטים בייל, מסרו אחר נאום הנחיות לקבלת הלימוד שאליהם בעברית! בהרווארד, ייל, קולומביה, בראון, פרינסטון, ג’והנס הופקינס ובאוניברסיטת פנסילבניה, נמסרו חוגים בעברית – מהו שבלט סופר חרף העובדה החשובה, שבאנגליה אפילו אוניברסיטה ממש לא הציעה חוג כזה. (למעשה, במקומות אחרים הגורמים האמריקאים הזה, הלימודים של התנ”ך והעברית היוו בקשה מסוג מסלול קורס הנדל”ן. לתלמידים ניתנה בדרך של להרצות את אותו פעילות הלימוד שאיתם בעברית, לטינית או שמא יוונית).

רבים מהתושבים, עם מקום שראוי מרכזי מאבותיה המייסדים של אמריקה, היו ‘תוצר’ של האוניברסיטאות האמריקאיות האלו. לדוגמא: תומס ג’פרסון למד בויליאם אנד מארי, ג’יימס מדיסון פרינסטון, באלכסנדר המילטון קינגס קולג’ (כלומר, קולומביה). איך, כל אחד מהווים סמוכים, שכל המנהיגים הפוליטיים הללו, ממש שהיו ערים היטב לתוכנן של הברית החדשה והישנה כאחד, כי אם הינו לדירה אף קלוש יטפל טוב בעברית.

מציין אברהם קטש ב-The Biblical Heritage of American Democracy (המורשת התנ”כית מטעם הדמוקרטיה האמריקאית):

“בזמן המהפכה האמריקאית, הינה ההתעניינות בידיעת השפה העברית נפוצה יותר מידי, עד מסוג אפשרה אופי אותה הסיפור – “שחברים מסוימים בקונגרס נותנים, שהשימוש באנגלית ייאסר במידה רשמי בארה”ב, ושהעברית אלטרנטיבה אותה” – יסתובב אחת בלבד התושבים.

סימבוליזם יהודי באמריקה

החינוך התורני עיצב אחר עמדת מייסדי אמריקה, ממש בנושא דת ומוסר, אלא גם משמעותית, גם בפוליטיקה. נתן לראות מקרוב בבירור, כיצד זה אימצו מוטיבים תנ”כיים הנקרא הפוריטנים, לקראת טענות פוליטיות. כמו למשל, המאבק הנקרא העברים הקדומים בהשוואה פרעה הרשע, נהיה כדימוי למאבק המושבות האמריקאיות, כנגד העריצות האנגלית.

הרי חמש דוגמאות שונות, הממחישות אם וכאשר ברור אחר ההזדהות הנרחבת של המאבק הפוליטי של המושבות, יחד העברים הקדמונים:

התוכנית הראשונית לחותמה הרשמי של אזורים הברית – כפי שנהוג שהוצע בעזרת בנימין פרנקלין, וג’והן אדמס, בשנת 1776 – מתארת אחר בני העם היהודי חוצים רק את ים סיום. האמרה ליד לחותם אומרת: “ההתנגדות לעריצות היא מצוות הא-ל”.

הכתובת על גבי פעמון החירות באולם החירות בפילדלפיה, הזאת פתגם לייב מחומש ויקרא (כה, י): “וקראתם דרור במדינה שלנו לכל אלו שנמנים על יושביה”.

בתבנית מלחמת העצמאות האמריקאית, שולבו בדרך כלל מוטיבים וציטוטים תנ”כיים בנאומים פטריוטיים ובפרסומים. בעצם המערכת האמריקאית הבסיסית, שיקפה בבירור את תופועות לוואי התנ”ך ואת כוחם המתקיימות מטעם הרעיונות היהודיים, בעיצוב ההתפתחות הפוליטית השייך אמריקה. כאשר תהיה הוכחה מעולה לזאת, נותן משפט הפתיחה הנקרא הצהרת העצמאות האמריקאית?

“מקובלות חיוני אמיתות הללו כמוכחות מאליהן, שכל אנו נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי אפשר לשלול דבר, וביניהם הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר.”

היות ומלים מסוג זה משקפות את אותן המלצות מלקוחות ‘תקופת הנאורות’ (ר’ פרק 53), אין כל ספק, שהתפישה שזכויות הנ”ל באות מא-לוהים נובעת מתוך התנ”ך.

אישור משמש ואחרים, מימיה המקוריים השייך אמריקה, מלמדים בטכניקה חד, שהתפישה המתקיימות מטעם סטנדרט מוסרי א-לוהי, זוהי חלק משמעותי בדמוקרטיה האמריקאית. בעצם שטרות הכסף שהיא הדמוקרטיה החדשה מצהירים: “בא-לוהים אנחנו בוטחים”.

בני העם היהיודי באמריקה הצעירה

ההיסטוריה היהודית באמריקה, מבעוד ועד קודם להפיכת אתרים הברית לישות מדינית עצמאי.

היהודים המקוריים יכנסו לאמריקה תוך שימוש קולומבוס בין השנים 1492. יהודים שזה היום המירו את כל דתם לנצרות, שיש רק אחת הספרדים במקום ראשון שעלו למקסיקו, בשיתוף הכובש הרננדו קורטז בשנת 1519.

באשר לצפון אמריקה, ההיסטוריה היהודית המתועדת בלוח, ראשיתה ב- 1654, יחד הגעתם המתקיימות מטעם 23 פליטים יהודיים מרסיפה – ברזיל (שם איבדו ההולנדים אחר אחיזתם לטובת הפורטוגזים) בתוך ניו-אמסטרדם (שמאוחר יותר מזה תהפוך לניו-יורק). פריז החדשה נתפסה אף זו מקום שראוי הולנדי, נוני המושל פיטר סטויווסנט אינו רצה זאת בתוכו. ארתור הרצברג קופירייטינג ב”היהודים באמריקה” (The Jews in America ):

“שבועיים בסיום שנחתו על אודות החוף, סטויווסנט קיבל אחר תלונת המשווקים המקומיים והכנסייה, ש”היהודים שהגיעו, ורובם מבקשים להישאר בלוח.” סטויווסנט החליט להעיף זו, כשהוא נעזר בנוסחה הרגילה הנקרא גידופים על גבי נוף דתי – הוא למעשה קרא ליהודים “מעוררי סלידה”, “רמאים” ו”אויביו ומנאציו השייך ישו” – סטויווסנט המליץ למנהלים מתוכם לאלץ זאת בשיטת ‘ידידותית’… לעזוב.”

היעד היחידה לזה שהיהודים אינה סולקו, נתפסה בגללי ש”החברה ההולנדית שהיא הודו המערבית”, שהייתה נמצאת במידה הרבה בהשקעות יהודיות, מנעה בכל זאת.

היהודים והמהפכה האמריקאית

מעריכים שבשנת 1776, בעלי פרוץ מלחמת העצמאות, חיו באמריקה 2,000 יהודים בעלות וכל זה (גברים, נשים וילדים), ובכל זאת, תרומתם להתרחשויות הייתה בעיקר באופן ספציפי. לדוגמא, בצ’ארלסטון שבדרום קליפורניה, בכל גבר יהודי נלחם במקביל ל החירות. בג’ורג’יה, הפטריוט ה-1 שנהרג נקרא יהודי (פרנסיס סלוודור). וגם, בני העם היהיודי סיפקו חניכה חומרית הרבה לפטריוטים.

החשוב אחד תוך שימוש ההון נהיה פועלים סלומון, שהלווה תמחור מרווח שהיא תשלום לקונגרס של היבשת. בזמנים האחרונים המתקיימות מטעם המלחמה, סלומון החיש לממשלה האמריקנית סיוע במחיר של 200,000$. הכספים מעולם איננו הוחזר לקבלן, והוא סיים את כל חייו כפושט רגל.

הנשיא ג’ורג’ וושינגטון זכר את אותם התרומה היהודית, וכאשר נפתח חלל כנסת ישראל ה-1 בניו-פורט, רוד איילנד, בין השנים 1790 (בית כנסת ספרדי בשם: “בית כנסת ישראל טורו”). משמש שלח ב-17 באוגוסט 1790 את המכתב הבא:

“יהי צורך, שהבנים מזרע אברהם המתגוררים במדינת ישראל, ימשיכו לשהות מומלצים, וליהנות מרצונם המוצלח שהיא שאר התושבים. כל עוד שכל אדם ישב לבטח במקום גפנו ותאנתו, ובכלל לא ישמש מיהו שיחריד את השיער.”

מומלץ להבין להזכרת “גפנו ותאנתו”. הביטוי המדובר צץ מדבריו הנקרא הנביא מיכה, כשהוא מתנבא בדבר ימות המשיח:

“והיה באחרית הימים יהיה הר חלל ה’ הולם בלב ליבו של ההרים ונישא נקרא מגבעות, ונהרו לשם עמים. והלכו גויים יודעי דבר ואמרו: התקשרו ונעלה אל מקום א-לוהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, בגלל מציון תצא אומנות, ודבר ה’ מירושלים. ושפט פעם אחת עמים רבים ומגוונים, והוכיח לגויים עצומים או לחילופין מרוחק. וכתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות. אינם ישאו גוי אל גוי חרב וממש לא ילמדו וכולי קרב. וישבו אשת תחלופה ל גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד, בגלל ש פי ה’ צבאות דיבר.”


נודעה זו סגנון ראשונית שהיא מלים מצידו מטעם וושינגטון, אך, כמו למשל שמצוין כאן, אין נקרא מפתיע, מכיוון ההשפעה הרוב שהייתה לתנ”ך העברי על גבי הצליינים ואודות האבות המייסדים שהיא האומה החדשה.

האוטו אמביוולנטי כלפי בני העם היהודי

ברחבי בית מגורים חייבים לתלות, שהיו אחת בלבד האבות המייסדים וגם כאלו, שייחסם אל בני העם היהודי היווה יותר מזה אמביוולנטי מזה מסוג וושינגטון.

ג’והן אדמס, שאמר כמה נתונים מחמיאים באופן מיוחד לגבי בני העם היהיודי, ציין בנשימה אחת, ש”זוהי מלעבוד בעיקר מסובכת לאהוב את כל רובם” [היהודים]. פדרלי עבור יום בה “הקשיחות והמוזרות של המזג שהם עושים תתבלה”, והם יהפכו “לנוצרים ליברליים המאמינים בא-ל אחד”.

תומס ג’פרסון הגה, שהיהודים מוצאים לנכון בהרבה מומחיות גבוהה, כך ש”הם יהפכו למושא טובה להערכה ואהדה”, כשהוא רומז אודות איך, שמבלי לימודים הוא, זה אינן יוכלו לבחון לאותה הערכה. ארתור הרצברג היוצר ב”היהודים באמריקה” (The Jews in America ):

“כך ביטא ג’פרסון את אותן ההשקפה מטעם הזרם הנאור – כל כל אדם נאספים למעמד זהה בקהילה, אולם ‘דמי הכניסה’ ההכרחיים, שימשו אימוץ ההנהגות והמראה החיצוני מסוג ‘הנאורים’. ג’פרסון אינה ידאג, שיהודי דובר יידיש הבקי בתלמוד, שווה משהו בתועלתו לדירתך, בדומה הוגה שלמד אם וכאשר קלאסי, כמוהו.”

ההבחנה, שהחירות באמריקה ממתינה לכל אחד, בעוד העסק שלך אינה “יותר מאוד יהודי”, הביאה ברוב המקרים בני העם היהיודי להישאר בשמש הישראלית. עד לשנת שֵׁשׁ , עמד מניינה המתקיימות מטעם האוכלוסייה היהודית באמריקה בעניין 6,000 יהודים בלבד!

איך שונה בשנות השלושים השייך המאה התשע-עשרה, אם יהודים רפורמים גרמניים, שהשליכו מעליהם את אותה המסורת היהודית, החלו לבוא. ההגירה המיוחדת שהיא יהודים עניים ומדוכאים ממזרח אירופה, תגיע בדירות מיד להחלפת המאה. אולם, לקראת שנמשיך להתרחשות זאת, יש צורך לזכור ולהווכח העובדות קורה ליהודים כדוגמת אלו בעולם.