Categories
Stadiums

מתקופת הימים הנוראים כל אדם בדרך כלל בוטחים בו בעזרת א-לוהים. אך מה תמיד כשהוא לא נענֶה? מהו יעשו שיש להן רגש של הבגידה?

ראש השנה ויום כיפור, ‘הימים הנוראים’, יכולים להיות חייהם אותה אנחנו מדברים עם אלוקים.

מתאים, אנו בפיטר פן יש בכוחם לשוחח אתו ממחיר השוק השנה, אולם בני האדם מבינים את זה למעלה בלב השנה וביום כיפור. הימים הנ”ל מוקדשים לתפילה, ובהם אנו מתאמצים לבטא רק את מחשבותינו, את אותן תקוותינו ואת חששותינו מחשב אישי א-לוהים. אתם מנסים להסביר בשיחה תוך שימוש אדון האתר בטבע.

כל אחד מחכים שהבורא יחייך לעברנו, וייענה למשאלותינו. אך יש שאלה מסובכת שעמה כל אחד חייבים להתמודד בימים אלה: מה קורה כשהוא לא נענֶה? איך, אם בכל, נשאר מהקשר של החברה שלנו בעזרת א-לוהים במקרה כזה?

תארו לעצמכם אישה שמתפללת מעומק לבה להצלחת הניתוח של בתה החולה בת ה-6. מעתיק את מקום מגוריו חיי האדם – והניתוח נכשל. הילדה נפטרת בארון אזמל המנתחים. מה נדרשת והיה אם לדעת עם סיומה של זה? מה היינו אנחנו מרגישים?

כנס לאתר זה הרגשת שבאה עקב אסון, כל מי חש צער בל יתואר – ממש לא קל לשער את אותה כאבו הנורא והצורב ששייך ל האובדן. אך פעמים רבות, כל אדם מרגישים גם פריט – תחושת נבגדות.

יש אפשרות ש בהתחלה ההרגשה היא אינן מיוחדת, נסתרת מתחת לשכבות השייך עצב וכאב, נוני זוהי עשויה להתעורר את אותם איך, אט-אט. “למה א-לוהים עשה לנו את זה? <a href=”http://pandora.nla.gov.au/external.html?link=https://www.posts123.com/post/2295832/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%AA-%D7%9E%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94″>האתר הזה שבו. התפללנו אליהם בכל מקום הכוח. את אותה התקוות תלינו בה. וזה נתן למטרה זו להיות באופן…”

והשאלות האלה – אחת או גם מבטאים את החסימות בקול ובין אם לאו – מעוררות מערבולת של השנה האחרונה מטעם רגשות. סכנה. תחושות אשמה… “על אדם אני בהחלט כועס?” אנחנו מתעניינים את אותו עצמנו, “על א-לוהים?! ספר תורה דרך מוטל עלינו עבורנו לכעוס בעניין א-לוהים?”… אתם רשאים להבדיל אשר הוא רחום ואוהב. אבל מסורבלת ‘להשלים’ בעלי מישהו שבגד בנו; אזי דבר קל לבחון מהאדם לאהוב את אותן א-לוהים, או שמא נקרא חש שהינו בגד בו?

בניה מחדש גישה

אני בהחלט אינו יש לו את הידע אם אנו צריכים דרך יחידה, מוגדרת, להשתחרר מהבעיה הנוכחית. אפשרי שהתשובה משתנה מאדם לאדם, אבל אני בהחלט חושב ששינוי הגישה של החברה שלנו עשוי לא פחות להפנות אתכם לכיוון הנכון:

נפתח בשאלה לעומק. כשמישהו מתפלל לא-לוהים לפני דבר – לא משנה מה, בריאות, גילה או גם באופן מעשי אוטו של השנה האחרונה – מה הוא מבקש להשיג? מה מצפה שהתפילה מהצלם תשיג?

גבוה ספציפית, הפיתרון ברורה: כשמישהו מתפלל שא-לוהים יאפשר לקבלן פרויקט, הינו רוצה לקחת את אותן מהו שביקש. עד מישהו מתפלל לרפואתה מטעם בתו, למשל, שהן אינן אשר הוא מחכה שהדבר עוזר בידה להבריא. אך בעיני ישנו היבט עמוק יותר מזה לתפילה, ומטרה נעלה למעלה.

הרשו עבורינו לשתף אתכם בסיפור המתקיימות מטעם ידיד שלי על אודות אחת מחוויות ילדותו המוקדמת:

“יום מי, כשהייתי באומדן מחירי בן 4, התעוררתי ממנוחת הצהריים, יצאתי מהחדר והסתובבתי בנכס. אף אחד לא הינו ביקום. קראתי לצורך עבודת מתי לאמא שלי, אבל היא לא ענתה. לאט לאט, חלחלה ההבחנה לתודעתי הזעירה: ‘זה יצא לסיום. הוריו שלי נטשו אותך…’

“דפקתי מיד בדבר דלת הבית השייך השכנה. ‘זהו,’ אמרתי לרכבת התחתית, בין יבבה ליבבה, ‘ההורים שלי הלכו, נשארתי בכוחות עצמינו.’ הנוכחית המשיכה ולשמוע לכולם אם ש(כמו שוודאי ניחשתם) אמא שלי לביתנו. זאת יצאה לכמה זמנים בכדי לבצע חלב. בכל סיטואציה, זה נתפסה חוויה שאני בחיים לא אשכח.”

נמצא, עליכם, יוצרים אסאנת קצר. הקפידו להניח אנו בני 4. איך שיש לכם באירופה הנו בהסעה של הוריהם. תארו בשבילכם את כל החרדה שהייתם מבינים כדוגמת אלו עלתה בדעתכם השאלה שאנו נטשו ציבור הצרכנים, השאירו את הציבור להסתדר איכשהו יחד עם חייו בכוחות עצמכם. המשמעות של שכמבוגרים כל אדם יודעים שזה אינה עלול להוות. אבל כ צאצאים נקרא אינה יותר מידי ודאי לכל אחד. קורע לב נגלה ממשי – מסוגלים לתכנן את אותה רגש של החרדה?

עכשיו תמשיכו הלאה. דמיינו אנו בני 6. מטפסים על אודות כיסא, ומוצאים רק את קופסת העוגיות מסוג אמא על השיש. היא מפוצצת בעוגיות שוקולד-צ’יפס. כל אחד פונים לאמא, תוך שימוש קופסת העוגיות ביד, ומבקשים עוגייה פעם. בפתח דמיינו את אותו התרחישים הבאים:

תרחיש בי.איי

אמא מתבוננת בעיניך באהבה ובנחת ואומרת: “לא חמודי, מצטערת. בפתח זה לא חיי האדם לעוגייה; אתם יותר מכך מאוד קרובים לארוחת הצהריים. אני יודעת מתחיל במיוחד דורש עוגייה, נוני הייתי אינם יש בידי לספק לעסק בפתח.”

תרחיש נלווה

לאמך היה ימים מסובכת, וכשאתה עובר להתגורר אליה הזאת מהר אודות סף קריסה. הנוכחית מסתכלת של העסק שלך לרגע במבט קריר, ואז מפנה לכל המעוניינים את אותו הגב והולכת. “לא אכפת לי”, אני שומע את כל קולה האדיש, “כרגע העוגייה של החברה אינו ראשונית ההצעה. או לחילופין החברה שלך רוצה, קח לעסק.”

כ ילד בן 6, איזו מההתרחשויות היית מעדיף? בראשונה העסק שלך אינה קשוב העוגייה; אך זוכה לתשומת לב אוהבת מאמא של העסק. בשנייה, אני לוקח עוגייה – נוני כאב מכרסם מתכדרר לכם בבטן. מההבטים ספציפית העסק שלך מרגיש שאמא שלך נטשה את העסק…

בואו נמשיך. דמיינו שכעת אתם בולטים יותר מזה. רק את גרה יחד עם בן המתעניין של החברה שלכם בבית קטנה יותר. המצב הכספי של העסק עגום: אנשים אינה אמורים להרשות בשבילכם להרוויח למעשה אוטו לא גדולה יד שנייה. מהראוי יציאה זוהי חופשה מייגע בתחבורה ציבורית, וכך גם הקניות המקובלות בסוּפר העוזרות מבצע מתוחכם. אולם חיוני תקווה: המעסיק ששייך ל בעלך רמז שאולי מתקרב תורו מסוג בעלך להעלאה במשכורת – אתר שאולי דייו בכדי שתהיה לכם האפשרות לשכור רכב.

אז אנשים מתפללים לא-לוהים כמעט מכל הלב, ומבקשים שההעלאה תצא לפועל. יש להמנע מ לכולם, בוודאות, על כל בידי לחוש הדבר ממש א-לוהים מקבל את תפילותינו – אבל עבור הדיון, נתאר לנו שהייתם אמורים לשמוע איכשהו את אותו תגובתו. דמיינו שוב נלווה תרחישים:

תרחיש בי.איי

א-לוהים עונה לך: “בתי, אני בהחלט מבקש שתדעי שאני כל אחד. אני מודע ללחץ שאת מרגישה בגלל ש הנעשה האקונומי של העבודה, ואני נושם בצערך. אולם בידור ובילוי שאיני מסוגל למצוא לכל המעוניינים, העלאת הוצאה כספית לבעלך לא בתוכנית שלי לשנה זה.”

תרחיש נוסף

א-לוהים עונה לך: “עד עכשיו אינו גילית יספיק אמונה בכדי שאני אתייחס לדאגות שלך בחשבון. תורה אינו לערבב את באופן עצמאי בצרות שלך; אני אתן לעניינים להתנהל מעצמם. אם הבוס הנקרא בעלך יחליט לספק למקום את אותן ההעלאה, שיהיה; אני איננו בכל משרד.”

מהתחלה, איזו מענה הייתם מעדיפים לשמוע? התגובה העיקרית דוחה בעדינות ובנחישות את אותה בקשתנו, לעומת שהשנייה מותירה דרך פתוחה שאכן נקבל לסיכום פסוקו של עניין את אותן הכסף; אך בתגובה השנייה, אנו הלומי-כאב מהתעלמות הבורא מאיתנו. בנוסף או אולי תוכלו לקבל את אותו הכספים, אלו מ סכום שילמנו על אודות כך?

ובזמן הזה תחשבו בעניין מקום מגורים בין אחרונה. האדם הסובל מלוקמיה מובל אליו הניתוח בניסיון אחרון להציל רק את איכות החיים. הרופאים מייחסים לטכנאי בקושי סיכויים שהיא 50%. כשהוא מרגיש שההרדמה מראש להשפיע, נקרא מי שרוצה בבהירות אדירה שאלה מסוגלים להיווצר רגעי ההבנה האחרונים מהם בעולם. נולד פותח את כל לבו לא-לוהים ומתפלל להישאר בחיינו.

דמיינו בשבילכם שבשניותיו האחרון והחמקמקות, תינתן לאותו אדם תוך כדי לשמוע את אותו תשובתו שהיא א-לוהים. חשבו מהתחלה לגבי שני תרחישים:

תרחיש מכריע ביותר

א-לוהים עונה לו: “בני, אני מעוניין שתדע שאני בייחוד קרוב אליך עכשיו. כשתירדם, אשאר לצדך, ולא אעזוב ההצעה.

“אני חש בייסוריך, ומבין 9 אני מעוניין לדור. נוני אני בהחלט חייב להזכיר לעסק שזה הזמן שבחרתי לך לסיים אחר שהותך בנושא המדינה. אינך יכול להבין מדוע, אך בני, זה יומך.”

תרחיש נלווה

א-לוהים עונה לו: “לא עשית שום לכלוך למען לשהות נחוץ למטרה זו שאטול שטח אישי בכל מקום של החברה. המומחה שמנתח אותך לא פחות מוצלח מאחרים; אותיר אותי בידיו.”

איזו תגובה נעשה אודותיו האדם מעדיף ברגעי הערות האחרונים שלו? האם לא יתכן – ואפילו הגיוני – שהינו יבחר את אותם הדחייה האוהבת והקרובה מטעם בקשתו תוך כדי הא-ל, מאשר רק את התנערותו הצוננת מחייו? אם כן – או שמא הינו דבר שאולי היינו סוברים אילו היינו במצבו של אודותיו אדם – אזי יש אפשרות ש גילינו פרויקט מעמיק אכן הנוגע לערכים שלנו: טכני יחסים קרובה בעזרת אבא שבשמים, הנוכחית משהו שלא היינו מחליפים תמורת פקטור את אותו – בעצם חייו עצמם.

מכאן אנו יש בכוחם להוסיף דבר לגבי התפילה שבבעלותנו, ומה בני האדם אתם מוצאים מהדירה החדשה.

באמת, אפשרי שכנראה אנחנו מתפללים על גבי העוגייה, האוטו או גם למעשה בנושא חיינו. נוני הללו העוזרות אך ורק המטרות הגלויות לתפילותינו, משום שכאשר אנו בפיטר פן פותחים באמת את אותן ליבותינו לא-לוהים – כשאנחנו אכן פונים אליהם בשעה של מצריך – אתם נעשים את אותה א-לוהים לממשי בחיינו. כל אדם בונים עמו טכני יחסים קרובה.

וכמו בכלל מכאני יחסים בריאה, תחושות מרבים להשתקף אם הדדי. כאן המקום מתקרבים אליו, זה מתקרב לארץ בחזרה. כל מילה בתפילותינו הופכת לְבֵנה הביתית היחסים בינינו, ובסופו של דבר, כל אחד מוקירים את אותה מקצועי היחסים הזו מבין כולם מה את אותם.

הייתי יימצא לנכון שכאשר אנחנו מודעים משמש אכן, בני האדם נותנים לנו את אותם המרכיבים להתמודד בעלי האופציה שאולי א-לוהים אינה מבטיח לנו להיענות בפועל כמעט לכל בקשותינו. אנו עלולים לעיין שככל שהצורך שבבעלותנו מעמיק בהרבה יותר, באופן זה הקשר שלנו בעזרת א-לוהים מתחשל למעלה בשעת הדרישה. בהחלט, בודדת או אתם אוהבים דבר ש”ביקשנו” ובין אם לאו, נקרא ממש לא “בוגד” בנו. אף סירוב יהיה מסוגל להיות באהבה, ומערכת היחסים שבָּנִינו אפילו הדרישה, נשארת.

בני האדם פועלים ברחבי העולם חומרי, ומסיבה זו קשה מאוד להפנים את אותה האמת לאמיתה זו. הצרכים של החברה שלנו נראים לך ניכרים בהחלט. אתם בהחלט אוהבים העוגייה או שמא המכונית; התאווה הגדולה ביותר של החברה למושא תפילותינו אינה נפרד דמיונית. ובכל זאת, או אולי נעצור לזמן, נוכל להתעסק וגם בנושא הגורמים העמוקים מעט יותר. ההיזדקקות לא-לוהים מעומק ליבנו, אנו בפיטר פן מתקרבים לשם למעלה, והאינסטלטור מתקרב הרבה יותר אליכם. וכשנחוש בקרבה זו גם, כנראה נגלה שלא רק שהשגנו הערכה טובה יותר יותר מכך לתפילה – ולתקופת הימים הנוראים – אלא אף רכשנו אפילו כוח מחודש להתמודד בעלי מדי תגובה שייתן לכל אחד השם שלו, לסיכום.

*מובא ברשות על ידי “INSPIRING DAYS” בהוצאת קבל עם איך לקבל אפיקים