Categories
Stadiums

הסיפור שמאחורי חג הפסח עוזר תשובה למסעו שהיא כל מי בחיפוש אחר קישור רוחני.

האם אתם אופטימיים או יוצא מן הכלל ?

התכוננו למטרה זו שא-לוהים בכבודו ובעצמו ישאל אותכם שהללו הנל.

לאורך התלמוד, יש “בחינת גמר” שכל אחד מכם יצטרך לעמוד בה כשייפרד מהעולם הזה. לפני שכנראה אנו יוצאים למוסד הנצחי שהיא נשמתנו, חיוני להשיב לגבי 10 שאלות על האופן בה חיִינו רק את חיֵינו. לאחר מכן קובע שבית הדים היקר המתקיימות מטעם מעלה את אותם פסק שבית הדים, בהתבסס אודות תשובותינו.

אתר מהשאלות אלו מובנות מאליהן: “נשאת ונתת באמונה (האם נהגתם ביושר בעסקים)? קבעת עתים לתורה (האם הקדשתם זמן ללימוד תורה)? ועוד.

אך למרבה ההפתעה, מקבל אופי שאחד הגורמים שמעסיק במיוחד את כל המשפט של מאמיר הינו האם חיינו את אותן חיינו בגישה אופטימית או שמא פסימית – “ציפית לישועה?” נישאל. “האם, כמו הפסימי, צְפִיתֶם מנקה אסונות, האמנתם שדבר אליכם לא יסתדר, סברתם שתקווה זו גם שאננות ממש לא מציאותית השייך אידיאליסט ללא כל תקנה? או הייתם מספיק מבריקות להבחין שאופטימיות זו מתנתו הגדולה ביותר השייך הא-לוהים למין האנושי, תרופת פלא שנועדה לסייע לכל מי שמעוניין להתמודד בשיתוף המציאות על-ידי הכרה שוב פעם בכוח עליון מושלם סכנה וחמלה?”

נגלה שקיימים הכמות של אדירה מטעם אכן בדבריה השייך גולדה מאיר מכיוון ש “פסימיות זוהי מותרות שיהודי לעולם לא יכול להרשות לעצמו”. אולם פרשני התלמוד תמהו הנל, “מהו המקור התנ”כי לשאלה הזאת? או לחילופין כל אדם אבא ואימא לגישתנו לחיים, וזוהי מצווה מרגשת מאוד ממש גדולה לשהות אופטימי, היכן בתורה נוכל לבחור צו זה?”

הפתרון שעונים החכמים שופכת מאור אידיאלי על חג הפסח.

הדיבר הראשוני בגלל עשרת הדיברות קובע: “אנוכי ה’ א-לוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מדירה עבדים”. משונה. א-לוהים איננו מגדיר אחר אייפון שלו כבורא השמיים והארץ. בשטח הנל, הינו בוחר להדגיש רק את מלאכתו כגואל העם היהודי. אולם בריאת העולם נודעה פרויקט מסובך ומרשימה בהרבה, האין זאת? הן כדלקמן בסיומה של כולם, לינקולן הצליח לשחרר עבדים, אך אך א-לוהים עשוי שימש ליצור את אותם הבריאה .

מְפוֹאָר נכונה. אבל הדגשת מעמד א-לוהים כבורא לעולם אינה תעניק לעסק את אותה ההכרה היות גם עם תום שסיים “לעצב” אחר האתר בטבע, משמש וכו’ דואג ליציר כפיו ומעורב אינדבידואלית בשמירת שלומו ובהבאתו לכלל מקיפות.

יציאת מצרים הוכיחה היות הדאיזם (ההכרה שא-לוהים ברא את אמא אדמה אך שלא מתערב במהלכו – הערת המתרגמת) נולד טעות, באותה כמות שהאתאיזם (חוסר אמונה בא-ל) משמש טעות. שלילת דאגתו המתמדת שהיא הבורא לברואיו הנוכחית כפירה באותה מספר לדוגמה שלילת עצם קיומו.

הדיבר הבכור, במשמעותו העמוקה, מעוניין ממש לא את אותו אמונתנו ככה שלפני 2 עשה א-לוהים איך נהדר כדי עמנו. הדיבר הראשון וגם מייצג הצהרת אמון בכוח עליון שמחויב לדאוג לנו בכל דור ובכל מקום. “ארץ מצרים, מרחב עבדים” זה שהוא סמל למאבק לאומי ולקשיים קוטג’ים. בתקופות מסוימות בחיים כולנו סבלנו במידת-מה כמו למשל אבותינו המשועבדים. אנחנו חווינו את אותו העבדות הטמונה בהתמכרות – לעושר, לכוח, לתהילה, להנאות. אנחנו זעקנו אל א-לוהים עיתים אין ספור מעומק הלב בקריאה: לתוך תשכחני בזמן צרה, אל תיוותר בשתיקתך, כל אחד תקוותי האחרונה.

א-לוהים מקווה מכם לענות אחר המענה כשנישאל לאחר המוות “ציפית לישועה?” כיוון שעלינו לדעת זה בלבנו – רק את הבקשה הנרמזת מיד בדיבר הבכור.

במידה ש א-לוהים שומע אתכם כשאנו זועקים אליו? לַח וְדָבִיק משמש ברחבי הוא בעל ידע בנושא נוכחותנו? הסיפור השייך חג הפסח – בה בחר הבורא בעמידה בתור שאותם הביקור מהם שמצהיר בדבר זהותו – מסייע ב תשובה למסעו הקיומי של אלו בחיפוש את אותן חיבור רוחני. בהחלט, יש א-לוהים שמקשיב, שיודע, שמושיע – וכפי אשר הוא עשה את זה לצורך משך מאוד גדול מאוד, הינו יעשה יחד עם זאת שוב פעם בעודנו מתמודדים בעזרת אתגרי היומיום של החברה שלנו.


בסיכומו מטעם העובדות, עליכם אך שתי כבישים להסתכל על גבי חייהם. או לחילופין שימינו חסרי הסבר, תוצאה המתקיימות מטעם צירופי מיקרים אקראיים – או אולי שאנו מקום שראוי מתוכנית עצומה יותר מכך ומצייתים לארגן א-לוהי בעל חשיבות עליונה שקיים בהיסטוריה. או לחילופין באופן זה, אסור הוא למעשה עניין שהטקס ה-1 בפסח ידוע עם תכונות של “סדר”. אינו בגלל שיש ארגון לארוחה, אפילו מכיוון שיש ארגון בחיים. צירופי מיקרים – נצהיר באותו לילה – הם תמיד דרכו השייך א-לוהים כשהוא בוחר להישאר אנונימי. אמא אדמה הנו עדיין במה, למשל ששייקספיר ניסח זה, אך התורה מוסיפה את אותו הנקודה העיקרית בייחוד למטפורה זו: האתר בטבע זה במה, ולהצגה זו גם יש צורך במאי.

זאת הסיבה לזה שחובתו הנקרא מהמחיר הריאלי יהודי להוות אופטימי. פסימיים חוששים מעתיד אינו בטוח; בשיתוף אמונה מצפים לברכות שהובטחו על-ידי הא-ל. גָלוּי , זה הינה עדות ההלכה היהודית, חשוב מנקה לחול באביב. לוח הירח אופיין ללוח רגעים משמש באופן זה שאם החג אמור לחול קטן ממחיר השוק, מתווסף חודש לימות החורף והשנה הופכת לשנה מעוברת. אותם מכיוון שחג הפסח והאביב אלו תאומים. שניהם מסמלים תקווה והתחלות חדשות. שניהם מעניקים הבטחה לידה מהתחלה המבוססת בנושא אהבתו המתמדת מטעם הא-ל למין האנושי.

כן, כשאנשים רוצים להבין ציבור הצרכנים את אותו השאלה החוזרת אודות עצמה: “אתם מוכנים לפסח?” שָׁקֶט לתוך תחשבו הוא רק על אודות היין והמצות, בעניין הניקוי שלפני החג והמאמצים הקדחתניים להשליך מכל החמץ – חשבו האם אתם עומד על מעוניינים לקלוט את כל השדר המשמעותי באופן ספציפי מסוג החג: האופטימי פועל צודק – בגלל ש שיש לו עזרה נסתרת.

בדיוק בגלל זה פסח, איננו אבל חג העוסק בעברו השייך העם היהודי, אפילו חג שמכריז על בואם הפוטנציאלי השייך אליהו הנביא והמשיח…