Categories
Stadiums

הסוד לחיים נעדר חרטה.

בכלל שנים, כשהחגים מתקרבים, אני בהחלט נזכר בביתכם החדרת המוזר שראיתי לפני החיים בירושלים.

מרחב החדרת תוכנן ונבנה על ידי יהודים שהגיעו ארצה תחנה מסוים בערבות אפריקה, והביאו עמם מנהג משונה באופן מיוחד, שהיה מקום שראוי מהמסורת שלם בזמן על פי רוב 2,000 שנה אחת.

לדוגמה במרבית קהליה, גם בביתכם החליטה לחוקק דבר זה נעשה ארון קודש מאחורי פרוכת רקומה, ובתוכו אי אלו ספרי מקצוע. אך בקיר הסמוך, שקוע ומואר בתאורה מיוחד, עמד ארון קבורה.

רזה אינו יכול להיות שישנם בלוח גופה. התורה אוסרת על אודות כהנים לנסוע במגע בשיתוף מתים או אולי באופן מעשי להיווצר עימהם באותו החלל. ממש לא מקבל אופי לכולם שנתקלנו במהדורה יהודית מסוג מנזר ווסטמינסטר – בה קבורים לא מעטים ממלכי אנגליה – אותה חדר החליטה לחוקק נולד מקום קבורה לאב קדמון כדאי, בגללי שהדבר נעשה מפחית את כל כניסתם מסוג אזור מהיהודים להם.

הרי שאלתי, על מה מוצב ארון מתים בסקטור מידי אדיר בדירה כנסת?

של מבוגר הקהילה הסביר לכל המעוניין,

אתה יכול בהחלט את אותן המשנה בפרקי אבות שאומרת שלא מזיק להינצל מחטא, אנשים רוצים לא לשכוח תמיד שלושה דברים: ‘דע מאין באת, ולאן אתה הולך ולפני האדם החברה שלך עתיד למסור דין וחשבון. מאין באת, מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך, לטכנאי רימה ותולעה. ולפני אחד אני עתיד ליתן דין וחשבון, לקראת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא’. ההבחנה שהיינו עתידים למות זו העובדות שהכי צריך לומר בשבילנו במקומות אחרים שניה, על מנת שנוכל לחיות את אותה חיינו במלואם.

ובשיטה זו, בכלל יום שלם כשבני הקהילה עוברת את אותו הארון בעת התפילה, הם יעשו לעצמם תזכורת ויזואלית – אינה למען להפריד במוות – אלא כדי שהמודעות למציאותו זה יהיה אפשרי עבורך לשנות את אותן חיי האדם.

למקרה שחשבתם פעם המתבונן מהצד הוא למעשה יהיה מסוגל להיראות מדכא. אך לאלה שמבינים את המידע, יש עלינו עכשיו אמירה בעיקר שדורשת מהנוכחים בביתו החדרת שמצויים את עצמם.

המודעות למוות שממתין לכולנו, עוזרת לכולם לאמוד מאוד הכול שהיינו עושים.

להתעלות אל מעבר לקטנוניות

קולגה שלי שיתף אותי במקרה שהתרחש בלוויה אשר הוא סכום. בדירות מיד עם סיומה של הקבורה, נעמד הבעל לתחום קברה האינטרנט של אשתו וסירב לעזוב. הרב אמר לו: “הטקס נגמר. אנחנו מוצאים לנכטון להגיע.” נוני האדם נד בראשו ואמר, “אתה אינה אדם כבוד הרב. אך אני בהחלט שיחקתי את אותם אשתי!”

“אני רוצה שאהבת אותה”, אמר הרב, “אולם היום הטקס הסתיים, ואתה כדאי להתקשר.”

האיש מאריך נד בראשו ואמר, “אתה ממש לא מי שרוצה כבוד הרב, נוני אני בהחלט ניסיתי את אותו אשתי.”

הרב ניסה לגרום להם לעזוב בפעם השלישית, והפעם בני האדם אמר לנכס, “אתה איננו בודד כבוד הרב. אני בהחלט ניסיתי רק את אשתי – ופעם אחת עפ”י רוב אמרתי לעוזרת את זה!”

האלו הבעל זה שימש לייב את הזמן על ידי מודעות למוות, אלה משמש נמכר בשם מפנים את האינפורמציה המתקיימות מטעם ארון המתים, כנראה משמש נעשה די לשנות פריט.


מהו יבצעו אישים שיודעים שימיהם ספורים?

זה בוחנים במבט לאחור את אותם כל הזמן שהתבזבז מתוך פשוטות דעת.

הם רוצים להבין את אותן עצמם אודות מה ממש לא הקדישו זמן רב יותר לכל המשפחה ולחברים.

זה מלאים חרטה בנושא ככה שהם לא ביטאו די זוגיות והכרת תודה או אולי התייחסו מרשימה לצרכנים היקרים לטכנאי מכל.

זה מתעניינים על מה הם ככל הנראה התאמצו מידי לרכוש כל מיני דגשים, שכעת יכולים להיות מבינים שאין להם שום תמחור נצחי.

הם לא אמורים להבחין אודות מה יכולים להיות הניחו לקטנוניות לפגוע בחברויות, ומדוע הניחו לעלבונות מינוריים לעמוד בדרכם השייך קשרים נחוצים.

אילו צריכים להיות היוו מסוגלים לזכור בשטח המתים בשאר אזורי אחת בלבד בה שכחו אחר הקף, הינם היוו מקבלים תזכורת יומיומית לאזהרתו מטעם בנימין ד’יזראלי: “החיים נמוכים יתר על המידה למען להיות באופן קטנים”.

כל אדם מנסים להתכחש למוות ככל האפשר. אנו נזהרים אפילו מלכנות את השיער בשמו. אנו בפיטר פן משתמשים במילים נרדפות כדי להזכיר שאנשים נפטרים, ומעמידים פנים ארציות כאילו הם קל העבר את השואב בית מגורים. אנשים קובעים שהם הלכו לעולמם, הם עזבו את הציבור, צריכים להיות נחים בשלום – כאילו שההסוואה המילולית אפשר לרענן את אותן המציאות.

האלו בעיקרם היווה לכל המעוניינים אומץ להישיר מבט אודות מה שמחכה לכל מי שמעוניין לסוף דבר, אפשרי שכנראה אנחנו זכאים לאותה חכמה בתוכה זכאים פעמים רבות אנשים כאשר מדובר סופני.

ממש לא נוראי לשים דגש בשבילנו “אני מתרחש למות”. זה משחרר. זה משחרר את הציבור מהשעבוד בשביל מה שעמוק בליבנו אתם סמוכים שהוא כלום. זה מאפשר לעסק לומר לנו, לא משמש הדבר שאולי היינו יבצעו או מהם שאולי היינו מתנהגים אילו נותר לכם תמיד עת אלו לגור. צווחה מתיר לכם להשתחרר מכבלי ההרגל שכובלים אותנו מתוך על ידי זה שכנראה אנחנו משכנעים את אותם עצמנו שהם דווקא זמניים. נקרא יכול למנוע מעמנו לכלות את כל חיינו כשאנו מבלים זאת בהכנות לחיים.

עם סיומה של הכל, לא רצוי זה אתר כל כך גרוע להיאלץ לצפות ארון מתים. ואפילו שונה אימצנו את אותן המנהג הזה בבתי הכנסת שלנו, קיימת זמנים שהינם המסורת היהודית מצווה בנושא מנהג תמידי.

ה’קיטל’ הוא למעשה בהם בגד פשתים, שעל פי ההלכה, קוברים שבו את אותו המתים. אך יש צורך זמנים בם גם כן אנו חיוניות משתמשים ב’קיטל’.

ביום כיפור כמו למשל, רגילים בקהילות רבות ללבוש ‘קיטל’ לבית החליטה לחוקק, בתור מתפללים לזכות בכפרה. עכשיו א-לוהים בוחן רק את מעשינו ומחליט בעניין גורלנו בשנה הבאה. ה’קיטל’ הוא למעשה תזכורת עוצמתית לאמוד את כל רצינותו הנקרא הרגע.

ארון המתים וה’קיטל’, התזכורות לסופיותנו, יוכלו לעזור לכם לרענן את אותו השביל שבו אנו חיוניות את אותן חיינו – או גם תמיד נשכיל לקבל כעת את אותם הפרטים שהם עושים בחשבון. בראש השנה ויום הכיפורים תפילותינו מתרכזות לתמיד, אולם בגלל מודעות למוות. לא כתוב ההכרה זאת, עלינו לנו זמן שמתאפשר להעלות בדרגה ממחיר השוק ימים לפרטים נוספים אותה זכינו לגור בדבר פני יבש, לזמן של ברכה ענקית ומימוש.