Categories
Stadiums

דרכו מטעם סבא שלי בתוך אושוויץ.

סבא, אני בהחלט כל מצטערת שמעולם אינה פגשתי בך. כאן מה מספר רק שלך שהיית מעולה לב, שחיית כדי משפחתך ונהגת בילדיך כמו באבני חן לא זולות. כולנו בעירך ידעו שאנו אמורים לבטוח האישי לכל מה שיזדקקו לנכס. למדת מלאכה כמעט בכל עיתוי. אהבתך לבורא רוב השפיעה בדבר סביבתך.

עובד היווה חיוך בנושא פניך, אולם הנו התחלף ב-1938. שערך הלבין. ידיך התחילו לרעוד והחיוך נעלם מפניך, ומעולם אינו חזר אליהן מאריך. נוני סבתא מגלה אינה בכית.

ב-1938, פוטרת מתפקידך כפרופסור באוניברסיטה תמיד מפני היותך יהודי. מחוסר אפשרות אחרת להתפרנס, קיבלת פועלים בתור אורז בענף של המקומי. מדי פעם איננו מעל לעשות אפשר לשולחן, אך סבתא אמרה אינן בכית.

ב-1939, פוגרומים הפכו לעניין שבשגרה. אתה ומשפחתך איננו יכולתם לצאת וכך כרצונכם. פחדת שבאחד מן הימים החברה שלך או גם אחד מבניך יש בכוחם להילקח למחנה פועלים בעודכם מתגנבים לדירתך הכנסת. נוני סבתא אמרה ממש לא בכית.

ב-1941 החלטת לעזוב, ניסית לקבץ כסף לרעיון שלך ועבור בני משפחתך, אך אינה נקרא אף אחד שלו יכולת ללוות. היית מומלץ לסעוד ולחסוך במהלך שנים, אולם סבתא אמרה שלא בכית.

ב-1942 מכרת את אותה חנוכיית הזהב שסבא שלכם נתן לכם. אפילו בכסף הוא יחד העובדות שהצלחת למזער, מסוגלות להגיע מאירופה אך ורק שניים מבניך. לא אפשרות לשכור, והחלטת שכולכם תישארו תוך שימוש, גם ששמעת מהמחיר הריאלי עת סיפורים לגבי בני האדם שנלקחו לבלי מחדש, ומעולם אינן שמעו מה מעט יותר. סבתא מציגה איננו בכית.

ב-1943 גורשתם לגטו. אינה יכולתם לצאת ולבוא. לא נעשה אוכל. איש מהחולים אינן הורשה לעזוב ואין זה הרשו להתקשר אשת מהמתים מהגטו. סבתא אמרה ממש לא בכית.

ב-1944 החברה שלך ומשפחתך נגררתם לרחובות. עמדתם בכל שיער עם יומיים, בלא צורך עד את המים. הושלכתם לקרונות לדוגמה בהמות. הגעה של לאושוויץ והופרדת מאשתך ובתך. עמדת בשורה וראית היאך בניך מתכננים ימינה, כל עוד שהינכם מועברת לשמאל. נשקת לבניך בפעם האחרונה ואמרת לו להיות באופן יעילים. צעדת בתוך תאי הגזים ושמעת את כל צעקותיהם המעונות ששייך ל אחיך היהודיים.

וכשנשמת את אותה נשימתך האחרונה ואמרת ‘שמע ישראל’, סבא, במידה ש בכית?