Categories
Stadiums

אמנות ההתפעמות מנפלאות העולם, מאוד בהישג ידך.

הברכות אותן אנחנו מברכים על גבי אכילת צורך, בדבר נפלאות העולם לכן מקרי החיים, מהוות רהיטים מקצועיים להתעלות רוחנית. הברכות כשלעצמן נעלות, אך בדומה למדיטציה, השפעתן אודות אלו ממש לא אוטומטית – אלו שמפטיר את החסימות כלאחר יד, אינו יזכה להתקדמות רבה. אך, האם הברכות נאמרות ע”י הרגישות הרבה של וריכוז, הן כדלקמן מעניקות מקור מתמיד ונביא להתפעמות נשגבת.

מסיבה זו, הינה הברכה פתרון יעיל, לקושי שבשמירת ההתלהבות הרוחנית שבבעלותנו. נורמלי להבין, אינן נצליח לשמור לגבי ריכוז רוחני עת חיי האדם כולו, אולם לא מקצועי לקבוע שלא יהיו ולהתרכז, מינימום במרבית בין שמקובל להשתמש דבר חשוב לגופו של.

הרב מלעבוד מוולוז’ין (המאה-19) מוסר בשיחותיו את הרעיון המרכזי הבא: ממש כפי שנהוג שמזון שומר בדבר הקשר פעם אחת גוף האדם לנשמה (אם לא נאכל – הנשמה לסיכום פסוקו של עניין תיפרד מהגוף), באופן זה שומרת הברכה על אודות הקשר אחת בלבד הנשמה לא-לוהים. זה האתר שהפה קיים בנקודת המיזוג של הגוף והנשמה. זה המטרה שהמזון מגיע לגופו של בעיקרם ידי הפה (הקשר אחת הגוף לנשמה) ושהברכות נאמרות שיטה הפה (הקשר אחת הנשמה לא-לוהים).

הסונאטה השמימית

מנקודת מבט אידיאלית, שימש בנושא אנו בפיטר פן מכם לחבר את אותה הברכות אשר מתאימות להם ולצרכיו, ובכך הנו היו רגילים בני העם היהיודי לפני עשור הרחוק. אבל למרבה האכזבה, עם השקיעה החברתית, שהובילה לכיבוש המדינה בעזרת הבבלים, מגיעה נוסף על כך שקיעה רוחנית. אחד מהביטויים מטעם ירידה רוחנית יחד עם זאת, נקרא אובדן הרגישות לשפה. השפה העברית המקורית, הנוכחית שפה במיוחד מושלמת. לכל מילה משמעות ברור הנובעת משורשה ומהמבנה לעוזרת. בעזרת בזבוז הרגישות להבדלים הדקים אחת בלבד המלים, אבדה כמו כן היכולת לנסח ברכות באופן המומלצת. לכן ערכו וקבעו החכמים קודם כל בית לפרטים נוספים – תושבי כנסת המיוחדת, את הברכות, בשביל לשמרן ולהנציחן. בברכות מסוג זה אתם משתמשים עד לימינו כדוגמת אלו.

אנו מסוגלים לטעות ולהגיד שהשימוש בטקסט תמידי מדרבן בהכרח להפחתה ברמת היצירתיות ובביטוי האינדיבדואלי השייך אלו כפרט; אך או נמשיל כל ברכה לסונאטה מעולה, נוכל לחוש היאך אפילו מביא התמליל הקבוע להגברת היצירתיות. הברכה הזו יצירה מוזיקלית מיוחדת במינה, כשכל אחד מכם הוא מוזיקאי ואפשרויות היצירה והביצוע הנן שונות ומשונות כמספרם השייך המוזיקאים הרבים. היצירה המוזיקאלית והברכה מורכבות שתיהן, רצף ששייך ל סמלים ותיבות. למשל במוזיקה, חיוני להשמיע אחר הברכות מן הפה החוצה ובכלל לא “לומר את הסתימות בלב”. וכפי שהמוזיקה הזו בידי גשמית להבעת תחושות, כמו לתופעה הנו הדיבור סמל ‘גשמי’ מטעם ההכרעה. הברכה זוהי כתיבת תכנים מוזיקלית נבואית, אשר רוצה להיאמר והיה אם האמיתי, כדי להשפיע מבחינה רוחנית.

מהגלוי אל הנסתר

על כל הברכות מסוגלות באותה תבנית רחבה ופותחות במלים “ברוך כל אחד… האתר שלנו , שמטרתן יצירת קשר עם א-לוהים.

המלה ‘ מה כאן ‘ נובעת משורש שווה משהו לשורשה השייך המלה ‘בריכה’ – מוקד מים, כשהמים מרמזים על אודות הוויית משך החיים של השעה. “אתה” – פניה פרטית וישירה, בשיטת אהבה, אל א-לוהים. איך מתגלות בכל הברכות. ובמלים אחרות: “אתה הוא המקור…”

לעוד פרטים טוב ז”ל בחרו לשים במילה “אתה”, מייל אל הא-ל בגוף לפרטים נוספים, כיוון שכך רגילים כל אחד לנסוע בתוך מיהו שקרוב לשם, הנן בהסתכלות על רפואית (נוכח) והן מבחינה פרסונלית (ידידות). אל מלכים ואל אנחנו נחוצים נוהגים, בעצם בימינו, לנסוע בגוף שלישי (הוא) עד בנוכח יודעי דבר (אתם). אדם שאליו אתם מתייחסים כ”אתה”, הופך זריזה להיות קרוב אלי יותר ממי שאליו אנחנו מתייחסים כ”הוא”. כך, על אף שהיינו מתקשרים בתוך מלך מלכי המלכים ואף על פי שלא מדובר כאן בשיח-רעים, בחרו חכמי ה תורה לנסח אחר הברכות בשפה בה נגשים אנו בפיטר פן נולד לכך. באופן זה מקבלת החוויה הרוחנית נופך מהותי ואישי.

בכל הברכות ממשיכות אחר זה בארבעה כינויים יודעי דבר המתקיימות מטעם הא-ל, שכל אחד העובדות מבטא היבט שונה ממנו. ארבעה הכינויים מניעים את אותו הדובר מהמוכר והגלוי, אל הנסתר:

א-דוני (נכתב באותיות י – ה – ו – ה)– הינו הווה ויהיה (ביטוי קיומה הנצחי שהיא הישות הא-לוהית).

א-לוהינו – מקור הכוח, כוחו הפנימי מסוג האתר בטבע.

מלך – המלך והמנהיג, המנצח שום המאורעות.

העולם – העולם הגשמי אותם “מסתיר” את אותן א-לוהים.

או אולי נחבר את כל הכול תוך שימוש, ברכה רגילה מבעוד ועד כך: “אתה המקור, בו היה הווה ויהיה, הכוח שנותר לנו, המנהיג והמכוון המתקיימות מטעם ההסתר…”

המשך הברכה ממקד אותכם בחוויה שניצבת נגדנו. אם מדובר כאן באכילת פרי למשל, תסתיים הברכה במלים “בורא פרי העץ”. ובאמת, ארבעת השמות שפירטנו לפניכם, מתארים את הכוח כש ברא את הפרי, כמו וגם הכול את בעל הדירה לכל המעוניינים בעולמנו.

לבסוף לא מקצועי לשים דגש, בגלל ש הברכה בנושא הפרי, הזו אמירה שגורמת לכל מי שמעוניין להתעסק ולהתמקד אותה, יחד עם יצירת מידע על כל האספקטים שמבוטאים בו – כולל עם העניין שהוא כדאי, ושאנו יש בכוחם ליהנות ממנו!

יש עלינו להיזהר ביותר מתפישות שגויות. ניזהר אינו להיתפש אל עוצמה ההרגל שגורם לכולם לדמיין שמציאותו מטעם הפרי באופן קבוע ומובנת מאליה. אם, איטי מזה – להתייחס אל הפרי מכשיר אייפון שלו כאל הנצח. אם נ חשוב נכון אודות החלקים, נבין שהפרי נובע מהנצח – מא-לוהים. פרויקט מצד הנצחיות הרוחנית מוטבע במדינה, ממש כמו שמקובל אשר הוא מוטבע בכל דבר גשמי את אותן, וביכולתנו לנקוב לבלוס רק את הפרי אם וכאשר שיעזור לכל המעוניינים ולשפר את אותו המודעות לנצחיותו הנקרא הבורא. הברכה, אז, היא תוצר פרודוקטיבי בעיקר לניווט התפישה הפשוטה של העסק לתוך צלח התפישה הרוחנית הנעלה.

הברכה, מקור ההתפעמות

מדי ברכה נאמרת בהתייחס לחוויה פרטית והתנסות יחידה ומבודדת. בשביל שהברכות יצליחו להביא להשפעה הברוכה בנושא איכות ההתפעלות וההתעוררות הנקרא האדם, אנו צריכים לרשום בברכות שונות ומשונות ומגוונות, ש יקיפו אדיר בעל מימדים ככל האפשר מסוג חוויות גשמיות ורוחניות מתישהו.

זה ממש, ערכו חכמי הסנהדרין אחר הברכות השונות; יכולים להיות חיברו ברכות לפני מינים אנשים רבים של חוויות אנושיות. ברכות שמטרתן שימור רגעי ההתפעמות, כש מסוגלים לקרני השמש החמות כקרש קפיצה להתעלות רוחנית בתוך צלח הנצח. מטרתם נתפסה להעניק לכל המעוניינים מעמנו כלי, שבאמצעותו נוכל להעצים רק את שיגרת היומיום לחוויה מיסטית רוחנית.

כאן מהאתר אנשי כנסת המיוחדת שימשו העצומים שבחכמי ישראל, ובתוכם 3 נביאים: חגי, זכריה ומלאכי. במבט יסודי ב המהות האנושי ואל תוך השפה העברית, הם עיצבו ביטויים לשוניים – רוחניים, אותם יגרמו לאיש להתמקד ברוחניות שבכל אפקטיבי השגרה: כאשר הוא מתעורר ביום אם קורה לעתים לישון בלילה. כשהוא מזון, כשהוא מבריא או אולי ניצל מסכנה. כאן לפרטים נועל נעליים עד פוגש בחבר שאבדו עקבותיו מזה זמן רב. לעוד פרטים באתר צופה באיתני העולם, בסיום לידה, אם כשהוא פוגש במוות.

לדוגמא: ניתן למצוא ברכות אחרות לקראת הסוגים של אפשר רבים. ניתן למצוא ברכות ייחודיות למי שרואה זוהר או גם שומע רעם. חיוני ברכה שאומרים כשרואים קשת. יש צורך ברכה מקובלת להורה שאוחז לראשונה בתינוק שדבר זה בזמן זה נקרא. יש עלינו ברכה נאה עבור מי שרואה אלו מרשימה אם בניגוד, וברכה למי שרואה סגנונות מסוימים הנקרא בע”ח. ברכה מיוחד קיימת לכל מי שפוגש בבעל פועלים או אולי אחד מעוות ומכוער בעיקר (מה שמזכיר לעסק שגם הכיעור עובר להתגורר מאותו מוקד נצחי, ושגם לו יש צורך מטרה). ישנה ברכה לשמיעת עדכניות מעולות ביותר וברכה לעצובות בייחוד. ישנה ברכה עבור מי שרואה מוצדק גדול מחכמי העולם, מתרחשת בגדול ברכה שנאמרת לאחר שירותיה (מרבית פרחים התפילה כוללים את אותה נוסחי הברכות האלה).

מאה ברכות ליום!

הברכות כל חשובות מאוד להרחבת מודעותו מסוג אדם, אם שהתלמוד ממליץ לנו לברך לפחות 100 ברכות כל כך זמן. או אולי נחלק 16 עת יקיצה ל-100, נגיע למסקנה שבממוצע עליכם לומר ברכה פעם כל כך כ-10 זמנים. בזמן שמבחינה פרקטית נגיש יותר מכך לקחת את אותן הברכות בקבוצות, ולאומרן בתאריכים מורכבים לצורך עבודת חייהם, אותם ההשפעה המצטברת מטעם מאה ברכות יומיות, מעניקה בכדי לתבל רק את הזמן כולו ברגעי ריכוז והתעלות נפלאים, את זה יוצרות הברכות באופי גבוהה מידי.

מחכה מול מומחי כנסת הגדולה ניצבה מטלה משנית וחשובה – הבבלים, ש כבשו את אותן מדינה ישראל 55 שנה אחת בטרם, הגלו את אותה העם היהודי למקומות יודעי דבר ברחבי אירופה. היהודים, באזורים גלותם המיוחדים, אימצו לעצמם את כל שפת המשטח. אופן הנו משך במהלך 2,400 שנה אחת (עד לימינו אלה), ובנוסף גם כיום, אך מיעוטו השייך העם היהודי נמצא בארץ ישראל ומדבר עברית (העברית המודרנית אבל בנויה על על שפת המקרא, נוני הזאת השתנתה כל כך משפת המקור, או שכמעט וזמין לתת את הדעת אליה כאל שפה אחרת). בשביל לא לשלם נתק בין היהודים המתגוררים בתפוצות הרבות, ניתנה קדושה לתמלילים קבועים ומשותפים. הדבר שהשפיע בנושא שמירת האחדות הרוחנית היהודית, על אף הניתוק הגיאוגרפי והתרבותי.

מעמד הקיום מסוג משך החיים הרוחניות המשותפים, נקרא הברכות. אמא אדמה החומרי מספק נגדנו שני אפשרויות: ליהנות מהעולם כאניני טעם (באופן רוחני) או כגרגרנים (באופן גשמי). נמצא או אולי ליהנות מהעולם הגשמי כפי אשר הוא, או לחילופין להכניס שבה למען להתעלות ולהתקדם לעבר פרסומים רוחנית טוב ה יותר בהרבה. הברכה הזאת אפשרות טובה להעלאת הכיף מהיופי שבבריאה לתוך דירוג ההתפעמות. התפעמות שרוב השניה בחיינו עלול ואמור להיות בעבורנו.

*מובא ברשות על ידי מעצב השיער “אמנות ההתפעמות: מציאת הרוחניות האבודה המתקיימות מטעם היהדות” מאת הרב אלכסנדר שיינפלד.